הפרקליטות מבקשת לא להרשיע את גרינשפון: לא ביקש לעשות רווח לעצמו

>> סגן יו"ר אפריקה ישראל, נדב גרינשפון, הודה אתמול בעובדות כתב האישום נגדו בפרשת מידע הפנים בפוקס. לפי הסדר הטיעון, גרינשפון לא יורשע, אך ישלם קנס של 750 אלף שקל ויבצע 200 שעות שירות לתועלת הציבור. בית המשפט עדיין לא החליט אם לאמץ את ההסדר.

הפרשה נחשפה ב-2007 וגרמה מבוכה רבה לפוקס, הנשלטת על ידי ויזל אחזקות (27%), אברהם פוקס (25%) ולב לבייב (20%). כתב אישום אחד הוגש נגד גרינשפון, לשעבר סמנכ"ל ממורנד, שעוסקת בין היתר בנדל"ן ותקשורת. בנובמבר 2004 החלה פוקס לשאת ולתת עם ממורנד, שבשליטת לבייב, בנוגע לפתיחת רשת חנויות בגדים במדינות חבר העמים. במשא ומתן דובר על הקצאה של 10% ממניות פוקס לממורנד וכן מתן אופציה לממורנד לרכישה נוספת של מניות פוקס.



ב-24 בנובמבר 2004 דיווחה פוקס לראשונה, בדיווח מיידי לרשות ניירות ערך ולבורסה, על ניהול משא ומתן לצורך הקמת הרשת תחת המותג פוקס.



כתב האישום מגדיר את המידע לגבי המשא ומתן כמידע פנים. מהדיווח הראשוני ועד סוף פברואר 2005 קפצה מניית פוקס בכ-50%.



גרינשפון, בן 38, הוא יד ימינו של לבייב והיה זה שניהל את המשא ומתן עם פוקס מטעם ממורנד. לפי כתב האישום, גרינשפון ומנהל תיקים מורשה בשם אלון וגנר היו מיודדים והאחרון ניהל עבור גרינשפון ובני משפחתו תיקי ניירות ערך.



לפני הדיווח הראשוני לבורסה, על פי כתב האישום, התייעץ גרינשפון עם וגנר בנוגע לעסקה ותוך כדי כך מסר לו את הפרטים שהם בגדר מידע פנים. עד לפרסום בדיווח לבורסה, הספיק וגנר לתת הוראות רכישה של מניית פוקס עבורו ועבור אחרים בסך 772 אלף שקל ובפועל נרכשו מניות בסכום של 427 אלף שקל. "גרינשפון מסר את מידע הפנים על פוקס לווגנר כשהיה יסוד סביר להניח כי יעשה שימוש במידע הפנים", נאמר בכתב האישום. כתב האישום השני בפרשה הוא נגד וגנר וארבעה נאשמים נוספים. שמשפטם טרם החל.



ענישה חינוכית



"מדובר בהסדר חריג שנועד לתת מענה לנסיבות התיק", פתחה התובעת עו"ד אילנה מודעי את הדיון אתמול בפני שופט בית משפט השלום בתל אביב, מרדכי פלד.



לדברי מודעי וראש מחלקת ניירות ערך, עו"ד אורלי דורון, יש חשיבות רבה לכך שגרינשפון מודה בעובדות כתב האישום ומשלם סכום גבוה, כך שאפשר יהיה להעביר מסר חשוב לציבור בנוגע לאיסור השימוש במידע פנים. "ענישה חינוכית - זו המטרה כאן", הוסיפה מודעי. היא הדגישה שהמסר צריך להיות ברור גם בנסיבות בהן לא הופק רווח אישי על ידי מוסר המידע, וגם כשההתייעצות היא לטובת החברה. "הקנס המשמעותי אמור להרתיע את הציבור ולחנך אותו בנוגע לעבירות כלכליות חמורות", אמרה התובעת.



טיעון נוסף של הפרקליטות בזכות אי הרשעה היה הנזק שעלול להיגרם לגרינשפון כתוצאה מההרשעה - השעיה מתפקידיו בדירקטוריון אפריקה ובדירקטוריונים אחרים. עובדה זו, בנוסף לגילו הצעיר של גרינשפון בעת ביצוע העבירה - 32, וכן העובדה שלא היה לו רווח ממידע הפנים, הביאו את הפרקליטות להצדיק את הסדר טיעון.



גרינשפון נשלח לקצין מבחן שיכתוב חוות דעת אודותיו שתסייע לשופט להחליט אם לאמץ את הסדר הטיעון. עורכי הדין גיורא אדרת ונתי שמחוני, שביקשו אף הם לאמץ את ההסדר מטעמו של גרינשפון, מסרו כי "מבחינת גרינשפון השיקול להסכים לעסקת הטיעון - למרות שקיבל חוות דעת משפטיות שבתום ההליך המשפטי סיכוייו לצאת זכאי גבוהים ביותר - הוא שיקול אישי. ניהול משפט ארוך של כמה שנים - נזקו רב לעין שיעור מעסקת הטיעון המוצעת".