הבעלים של אלבאו ביקש הגנה ממתחרים סיניים שלושה חודשים לפני מכירת החברה

>> "האינטרס של חקלאי ארה"ב הוא למנוע מצב שבו יצרנים סיניים משתלטים על שוק הגלייפוסט. תנאים דומים הובילו ליציאה של חלק ניכר מתעשיית הדשנים האמריקאית מחוץ לגבולות ארה"ב".

את הדברים האלה כתב דניס אלבאו, בעל השליטה ביצרנית חומרי ההדברה אלבאו, במכתב לממשל האמריקאי בסוף מארס, שלושה חודשים בלבד לפני שמכר את החברה למכתשים. אלבאו דרש במכתבו לחקור חשד לתחרות בלתי הוגנת מיצרנים סיניים של הגלייפוסט.



קשה למצוא תיאור ממצה וטוב יותר של הסיכון שלקחה על עצמה מכתשים מאשר מכתבו של בעל הנכס הנמכר.



אלבאו טען במכתבו שהסינים מייצאים לארה"ב את קוטל העשבים הנמכר בעולם במחירי היצף, כלומר במחיר שנמוך מעלות הייצור של המוצר, ומסכנים בכך את קיומו של הייצור המקומי.



לדברי אלבאו, יצרנים סיניים העלו את מחיר הגלייפוסט ב-400% ב-2007 בעקבות הביקוש הגדול, ועודדו בכך את הקמה של מתקני ייצור נוספים עד שכושר הייצור של גלייפוסט בסין לבדה מגיע ל-650-700 מיליון גלון, כלומר 150% מהתצרוכת העולמית של הגלייפוסט.



אלבאו מסביר שייצור הגלייפוסט הוא עתיר אנרגיה והון, אבל אינו עתיר עבודה - כך שלסין אין כל יתרון יחסי בייצורו, מה עוד שהשוק הפנימי למוצר קטן יחסית. לדבריו, ממשלת סין עודדה את היצרנים להגדיל את היצוא כדי לכבוש שוקי יצוא, וסייעה להם לעשות זאת באמצעות סובסידיות שונות, כמו מס מופחת על יצרני גלייפוסט, ויסות היואן הסיני והימנעות מהשתת תקני איכות סביבה על ייצורו בסין.



אלבאו מציין שהגידול הלא רציונלי בכושר הייצור עירער את היציבות בשוק הגלייפוסט וגרם לתנודתיות חריפה במחירו. אלבאו מציין שהוא עצמו דאג למקור מובטח של גלייפוסט לחקלאים האמריקאים בתקופה של ביקוש מוגבר בכך שהקים מתקן ייצור בסט.ג'וזף, מיזורי, בהשקעה של 40 מיליון דולר ב-2006 ושילש את כוח העבודה במפעלו. ואולם הוא נאלץ לקצץ בהיקף הייצור ולבצע פיטורים משמעותיים במחצית 2009 בתגובה לקריסה של 75% במחיר הגלייפוסט ממחצית 2008.