פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדוע גדל מספר העשירים בישראל?

      היתכן שמדינה כמו ישראל מצמיחה מספר כה גדול, יחסית, של מיליונרים? אפרים דוידי משיב, כי עשרות שנים של קשר בין הון ושלטון ביססו את מעמד בעלי ההון - על חשבון העובדים השכירים

      המשבר הקפיטליסטי שהחל לפני כשלוש שנים בארה"ב היטיב עם מגזר אחד במיוחד בעולם: העשירים. הם צלחו את 2009 בצורה מרשימה והיקף העושר שברשותם עלה במידה משמעותית. כך עולה מנתונים שאספה חברת קאפ?ג'מיני עבור בנק ההשקעות האמריקאי מריל לינץ' ושפורסמו בהרחבה באחרונה. אין זה מפתיע שישראל היא המדינה השלישית בעולם בשיעור הזינוק של מספר המיליונרים בשנה שעברה. בתוך שנה אחת נוספו בארץ 2,519 מיליונרים חדשים; מ?5,900 מיליונרים ב?2008 גדל מספרם בארץ ב?42.7% ל?8,419 בסיומה של 2009.

      במריל לינץ' מגדירים מיליונר כמי שיש לו מיליון דולר פנויים שמושקעים בניירות ערך או בנדל"ן להשקעה. בארה"ב יש 3.1 מיליון מיליונרים, המהווים את הריכוז הגדול ביותר של מיליונרים במדינה אחת. מספרם של המיליונרים בעולם, על פי ספירת הבנק האמריקאי, הסתכם ב?10 מיליון והם החזיקו נכסים בהיקף של 39 טריליון דולר (39,000 מיליארד דולר) - גידול חד של 18.9% ביחס ל?2008, שהחזיר אותם לרמות העושר של ערב המשבר הקפיטליסטי הגלובלי. עוד עולה מפרסומי בנק ההשקעות האמריקאי, שבישראל, נכון לסוף 2009, יש 83 מולטי?מיליונרים (ששווים יותר מ?30 מיליון דולר). גידול של עשרה בתוך שנה אחת. לפי מריל לינץ', בעולם יש קרוב ל?90 אלף מולטי?מיליונרים – רובם אמריקאים, כמובן.

      הייתכן שמדינה קטנה כמו ישראל מצמיחה מספר כה גדול, יחסית, של מיליונרים ותוך זמן קצר כל כך? כל עובד בישראל יכול להשיב בבטחה לשאלה זו: עשרות שנים של קשר בין הון לשלטון, ביססו מעמד של בעלי הון המתעשרים עוד ועוד ושלטון הפועל לטובתם. למדיניות הממשלה יעד מוצהר של מקסום רווחים עבור השכבה המצומצמת השלטת. שכבה שהיא מצומצמת מאוד. הרי 8.5 אלף העשירים מהווים כ-0.1 אחוז מהאוכלוסייה ו-83 המולטי-מיליונרים הם לא יותר מ-0.01 אחוז מכלל תושבי ישראל. מקסום הרווחים נעשה על גבם של העובדים. כך שככל שהשכירים נסוגים בעוגת ההכנסות הלאומית – כך מספר המתעשרים (ועושרם!) גדל.

      חלקם של המעסיקים בעוגה גדל, על חשבון חלקם של העובדים

      על פי נתונים שפירסם מרכז אדוה ערב ה-1 במאי האחרון חלקם של המעסיקים בעוגת ההכנסה הלאומית ב-2009 גדל, בעוד שחלקם של העובדים הצטמק. מהדו"ח עולה כי אשתקד חלקם של המעסיקים גדל ל-17% מההכנסה הלאומית, שהגיעה באותה שנה ל-654 מיליארד שקל. זאת, לעומת 15% ב-2008. חלקם של העובדים בהכנסה הלאומית נסוג ל-60%, לעומת 62% ב-2008. חוקרי מרכז אדוה מציינים כי המשבר הקפיטליסטי העולמי של 2008-2009 פגע בעובדים יותר מאשר במעסיקים.

      על פי אדוה, במבט על כל השנים 2000-2009, נראה שזה היה עשור טוב מאוד למעסיקים. אמנם בין 2000 ל-2002 ירד חלקם בהכנסה הלאומית מ-14% ל-10% כבר ב-2004 הוא חזר לרמתו הקודמת ומאז הוא המשיך לגדול עד שהגיע בשנה שעברה ל-17%, גבוה משהיה ב-2000.

      לעומת זאת עבור העובדים, העשור הנוכחי לא היה טוב: חלקם בהכנסה הלאומית ירד ל-60% ב-2009, לעומת 66% ב-2000. על האי השוויון הגדל בחלוקה של ההכנסה הלאומית אפשר לעמוד גם באמצעות השוואה בין שיעור הגידול בהכנסה הלאומית לבין שיעור הגידול בחלקיהם של המעסיקים והעובדים. בין השנים 2000 ל-2009 גדלה ההכנסה הלאומית בשיעור של 30%, אך בעוד שחלקם של העובדים גדל רק ב-17%. חלקם של המעסיקים בעוגה זו גדל ב-59%.

      מהמחקר עולה כי בעשור האחרון, התוצר לשעת עבודה עלה בשיעור של 7.3% במגזר העסקי ובשיעור של 7.5% בכלל המשק. לעומת זאת, התמורה לעבודה ליחידת תוצר ירדה ב-7.8%. בכלל המשק ובמגזר העסקי כאחת. ב-2009 הירידה היתה משמעותית במיוחד: בעוד שהתוצר לשעת עבודה עלה ב-2.9%(בכלל המשק) וב-2.6% (במגזר העסקי), התמורה לעבודה ליחידת תוצר ירדה ב-5%, בכלל המשק ובמגזר העסקי כאחת.

      ב-2009 שכר המנכ"לים בחברות הבורסאיות עלה בשיעור של 9% ועמד בממוצע על 2.54 מיליון שקל, או 212 אלף שקל בחודש. זו עליה משמעותית לעומת 2008 והיא ראויה לציון מיוחד, לנוכח העובדה שהיא חלה בעיצומו של המשבר הקפיטליסטי העולמי. הגידול בשכר המנהלים הבכירים הוא השינוי המתמשך המשמעותי ביותר בתחום השכר בישראל, והוא בולט במיוחד על רקע הירידה בשכר העובדים בישראל בשנים 2000-2009 בשיעור של 4%. ב-2009 השנה שבה השכר של מנכ"לי החברות עלה ב-9%, השכר הריאלי המשולם לשכירים ירד ב-3%, לערך.

      גם בנק ישראל פירסם: "העיוני התרחב"

      ועוד: בסמוך לפרסום ממצאי מרכז אדוה אודות חלוקת עוגת ההכנסות בישראל, בנק ישראל פירסם מחר נוסף בו נטען כי "העוני בקרב משקי בית עם לפחות מפרנס אחד התרחב מאוד בעשור האחרון". מהטבלאות שפורסמו באתר הבנק, ניתן לתרגם את מילים "התרחב מאוד" למושגים ברורים יותר: שיעור העוני בקרב העובדים הוכפל בעשור האחרון! זאת, כאשר התוצר לנפש עלה – באותן השנים – בכ-40 אחוז. לדברי בנק ישראל, מעמדם של העובדים העניים בשוק העבודה מעורער ופגיע, והם מתקשים לשמור על זכויותיהם.

      על פי הבנק, שהוא שומר החומות של האורתודוקסיה הניאו-ליברלית, הגורמים הדומיננטיים לעוני בקרב העובדים "מדגישים את תפקידה המכריע של אכיפת חוקי העבודה להפחתת ממדי העוני בישראל". העובדים העניים, שכאמור "מעמדם בשוק העבודה מעורער ופגיע", מתקשים לשמור על זכויותיהם. דבר זה מתבטא, בין היתר, בשיעורם הגבוה של עובדים עניים המשתכרים פחות משכר המינימום. ואולם הבנק קובע אכיפת חוקי העבודה בישראל לוקה בחסר. כך למשל, בדו"ח שפרסם ארגון המדינות הקפיטליסטיות הגדולות לגבי ישראל נמצא כי מספר המפקחים העוסקים באכיפת חוקי העבודה נמוך מרבע מהתקן שנקבע. תחקיר שערך עיתונאי ב"גלובס" עולה כי יש להוסיף 210 פקחים כדי להגיע לרמה המקובלת בעולם הקפיטליסטי. מספר גבוה באלפי אחוזים ממספר הפקחים דהיום.

      כך, שבישראל מיליון עובדים ובני משפחותיהם עניים, שיעור העוני בקרב העובדים הוכפל תוך 10 שנים וחלק גדול מהעובדים העניים הם ערבים. ועוד: מעמדם של העובדים העניים "מעורער ופגיע" – בין היתר בגלל אי-אכיפת חוקי העבודה ובייחוד אי-אכיפת חוק שכר מינימום. בנוסף, חלקם שכלל העובדים בהכנסה הלאומית הולכת ופוחתת. העמקת מגמת ניצול העבודה השכירה תגרום לשתי תוצאות הקשורות-האחת-בשנייה: התעשרותם של בעלי הון נוספים והרחבת מספר העובדים העניים – כבר בשנה הקרובה.

      * ד"ר אפרים דוידי, המכללה החברתית-כלכלית