התוכנית להקמת מרכזי מצוינות באוניברסיטאות מעוררת התנגדות ראשונה. נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה, פרופ' אוריאל רייכמן, פנה אתמול במכתב חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך גדעון סער ושר האוצר יובל שטייניץ, ובו הוא מוחה על הקמת מרכזי מצוינות באוניברסיטאות מחקר. רייכמן מבקש לפתוח את התחרות לכל מוסדות ההשכלה הגבוהה, ובהם המכללות הציבוריות והפרטיות וכן למרכז הבינתחומי.
"סגירת התחרות על הקמת מרכזי המצוינות לקבוצה מצומצמת של 7 מוסדות מנוגדת לכל אמת מידה ציבורית ופסולה מהיסוד", כתב רייכמן. המכתב נשלח גם ליו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, וכן לשר המדע פרופ' דניאל הרשקוביץ, וליו"ר ועדת החינוך בכנסת ח"כ זבולון אורלב. "אסור להקצות משאבים ציבוריים אך ורק לקבוצה העשויה להיתפס כקרטל מצומצם של מוסדות", כתב.
הקמת מרכזי המצוינות היא חלק מרכזי בתוכנית החומש למערכת ההשכלה הגבוהה, המובלת בחודשים האחרונים על ידי טרכטנברג וסער. במסגרת התוכנית, יוקמו באוניברסיטאות 30 מרכזי מחקר מתקדמים במטרה לשפר את המחקר בארץ ולהחזיר מדענים מצטיינים מחו"ל. עלות התוכנית, שאושרה בממשלה וזוכה לגיבויו של נתניהו, היא 1.5 מיליארד שקל. עלות הקמת כל מרכז מוערכת בכ-45 מיליון שקל.
מחר, ב-30 ביוני, צפוי להתפרסם קול קורא לאוניברסיטאות שייחלו להתחרות על הקמת המרכזים, לאחר שבסוף השבוע פורסמו תחומי המחקר הראשונים בהם יוקמו ארבעת המרכזים הראשונים שיקומו בשנה הבאה. אוניברסיטה שתזכה להקים מרכז מצוינות תקבל שני שליש מעלות הקמתו, ויתאפשר לה להקים מרכז בעל תשתיות מתקדמות עם חוקרים מובילים בתחום.
התוכנית מאפשרת הקמת המרכזים באוניברסיטאות, שם קיימת תשתית מחקרית, ולא במכללות שברובן לא מתקיים מחקר. עם זאת, היא מאפשרת לחברי הסגל במכללות להשתתף במחקר במרכזי המצוינות.
במרכז הבינתחומי, שהיא מכללה פרטית שאינה מתוקצבת על ידי המדינה, פועלים 13 מכוני מחקר. כעת המכללה מבקשת להתחרות גם היא על הקמת המרכזים. אם היה מתאפשר לבינתחומי להתחרות על ההקמה, זה היה מתבצע במרכז בתחום מדעי המחשב ובתחום לחקר תהליכים קוגנטייביים.
"כספי משלם המסים שאמורים לממן את הקמת המרכזים חייבים להיות מועברים אך ורק על פי קריטריונים ענייניים, איכותיים ושוויוניים. הקצאת כספי הציבור לקבוצה קטנה ומצומצמת של מוסדות פסולה מיסודה", כתב רייכמן. במכתבו ציין רייכמן כי בתיקון הכנסת לחוק ההשכלה הגבוהה משנת 95' נכתב כי מוסדות לא יופלו מפאת סוגם.
"חייבים לפתוח את התחרות ולאפשר הקמת מרכזים רק למי שהתרומה המדעית שלו יכולה להיות מירבית, ולא לאפשר רק לקרטל להתחרות. זה נראה לי פשוט לא נכון מבחינה ציבורית", אמר רייכמן ל-themarker. "אני מרגיש שהקברטים חיים בעבר ולא מבינים שהתחוללה בשני העשורים האחרונים דמוקרטיזציה בהשכלה הגבוהה. אנחנו רואים ממש לאורך כל הדרך במדיניות המל"ג שהיא מנסה לעצור את כל המוסדות שאינם אוניברסיטאות. תפקיד המל"ג הוא לקדם את ההשכלה הגבוהה ולא אינטרסים של מוסד כזה או אחר, אלא לפעול באופן שוויוני ואוביקטיבי. אנחנו בסל הכל מבקשים מגוף ציבורי ממשלתי שיפעל כמו שצריך. הגבלת ההשתתפות במרכזים רק לאוניברסיטאות פשוט לא מתקבלת על הדעת".
רייכמן התייחס לכך שהבינתחומי לא מתוקצב על ידי המדינה: "מעולם לא ביקשנו תמיכה ציבורית להוראה. אנחנו מוסד ללא כוונת רווח ומבקשים לשמור על החירות שלנו. אבל אין לזה שייכות למחקר. אנחנו מתחרים וזוכים בקרנות מחקר בארץ ובחו"ל. זה אבסורד לבוא ולהסתכל על סוג המוסד במקום על איכות החוקרים שבו. בהחלט יכולות לפרוח קבוצות מחקר מעולות גם בגופים אחרים".
פרופ' אוריאל רייכמן: "אסור להקצות משאבים כספיים רק לקרטל האוניברסיטאות"
ליאור דטל
29.6.2010 / 18:00
