בנק ישראל יצא באחרונה בקמפיין חדש נגד עובדי הסיעוד הזרים והמליץ לאשר יבוא עובדים כאלה רק לצורך טיפול של 24 שעות בקשישים. מאחר שמצב כזה מלמד על מצב תשישות כמעט סופני, מדובר למעשה בחיסול ענף עובדי הסיעוד הזרים.
שוב מועלות טענות נושנות שלפיהן סילוק עובדים אלה יביא לעליית השכר וימשוך למקצוע ישראלים מהמגזר החרדי ומהמגזר הערבי או את המובטלים. ואולם להעלאת שכר זו יש השלכות כלכליות וחברתיות לא רצויות, כולל פגיעה במעמד הביניים. הזדקנות האוכלוסייה בישראל משמעותה שהטיפול בהורה הקשיש הופך למצרך יסוד כמו לחם או חלב, שאותו צורכים יותר ויותר משפחות מהמעמד הבינוני ומטה. המחיר הסביר יחסית כיום של שירותי סיעוד מאפשר גם לבני משפחות אלה לטפל בהוריהם.
עלייה בשכר המטפלים תוציא משפחות ממעגל המשתמשים בשירותי סיעוד לקשישים. חלקן יעבירו את ההורים למוסדות סיעודיים, הסובלים כיום מחוסר מיטות ותקציבים. כן יגדל הלחץ על בתי החולים, מכיוון שיגיעו אליהם יותר קשישים שיפלו, ישברו רגליים או יחלו. בכל מקרה, המהלך יוציא אנשים מדור הבנים ממעגל העבודה, יפגע בשכבות הפרודוקטיביות ביותר של הציבור ויגביר את הלחץ להגדלת התקציבים לסיעוד ולהגדלת הגירעון הציבורי.
משפחות רבות שלא יוכלו לעמוד בעלויות המוסדות הסיעודיים יצטרכו להפסיק את עבודת אם המשפחה לשם טיפול בהורים. כך, שוב תהיה פגיעה במעמדן הכלכלי של נשים. אפשרות שלישית היא שזקנים ימשיכו לנסות להסתדר בכוחות עצמם. ברור שתהיה ירידה ברמת הטיפול, מה שיוביל לגידול בתחלואה, לעלייה בתמותה ולירידה בתוחלת החיים. ההצלחה הסוציאלית שישראל גאה בה תיעלם.
ההנחה שהעלאת השכר תביא חרדים וערבים לעבוד בסיעוד מתעלמת ממגבלות חברתיות ותרבותיות. נשים חרדיות וערביות יסרבו לטפל בקשישים, משום שהדבר מחייב שינה מחוץ לביתן ושהייה מחוץ לקהילותיהן. מגזר שאינו מרשה לנשותיו לנסוע יחד עם גברים זרים באוטובוס אחד, ודאי לא יוכל לאפשר מצב שבו נשים ילונו בבתי גברים זרים - אף אם הם קשישים. גם כלכלנים מבריקים צריכים להיזהר מהעלאת הצעות שאולי פותרות בעיה צרה אחת, אך יוצרות שלל בעיות אחרות בתחומי הכלכלה השונים. כדאי שכולנו נחזור לשולחנות העבודה ונחשוב על רעיונות יותר יצירתיים.
*הכותב הוא מרצה בבית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל
לא לשלוח את עובדי הסיעוד הזרים הביתה
מיכאל אתגר
30.6.2010 / 9:05