וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"המדען הראשי מאפשר לנו לממש פנטזיות"

מאת אורה קורן

30.6.2010 / 7:05

למרות החיבור הטבעי בין המדען הראשי לשבבים ומולקולות, בראש מעייניו נמצא כיום דווקא עידוד מחקר ופיתוח בתעשיות של גומי ובטון. החברות עדיין לא יודעות מה לבקש וזקוקוות לייעוץ, אך אלה שנעזרו בקרן המו"פ של משרד התמ"ת - זכו לתוצאות מרשימות. גומי עין שמר, שנהפכה ל



>> לפני ארבע שנים חיפשה חברת הגומי עין שמר, שעסקה עד אז בעיקר בפיתוח אטמים נגד דליפת מים במהלך בניית כבישים ותשתיות ביוב, אפיק חדש לצמיחה. על השולחן היתה תוכנית להיכנס לתחום הבינלאומי של איטום מנהרות, אך החשש היה גדול. בתחום פעלו שתי ענקיות בלבד שהחזיקו את השוק העולמי: חברת בטווילר השווייצית וחברת פניקס הגרמנית.



"התלבטנו אם להיכנס לתחום המנהרות, והמימון מהמדען הראשי איפשר לנו ללכת על זה", סיפר נתן וילנר, מנכ"ל החברה מקיבוץ עין שמר. "בעקבות הפיתוח זכינו במכרז למנהרה מתחת לשדה התעופה בבריסל ונהפכנו לשחקן השלישי בעולם בתחום איטום מנהרות". לדבריו, הסיוע מהמדען הראשי התמקד בפיתוח תהליך ייצור שהניב משפחת מוצרים שנותנת מענה למגוון מנהרות בלחצי מים שונים. הייחודיות של המוצר לעומת המתחרים הוא באיטום הפינות של לוחות הבטון המייצבים את המנהרות וסוג הגומי.

"המו"פ מאוד חשוב בתעשייה מסורתית. במקרה שלנו המדען הראשי איפשר לנו להגשים פנטזיות ולהשקיע במקומות שלבד היה לנו קשה מאוד להגיע אליהם. המפעל שונה לחלוטין מהמפעל שהיה כאן לפני ארבע שנים. כיום, באמצעות הפרויקט, מיקדנו את עצמנו כאחת החברות המובילות בעולם התשתיות", אמר וילנר.



לדבריו, כיום החברה מתחרה על 15 מכרזים לחפירת מנהרות בישראל ובעולם. המפעל שהוקם לפני 44 שנה מעסיק 130 עובדים. המכירות שהסתכמו ב-2009 בעשרות מיליוני שקלים עלו בעקבות הפרויקט הראשון ביותר מ-10% וכמות העובדים גדלה ב-15.



חברת גומי עין שמר אינה לבד. חברת כבירן מקיבוץ כברי עוסקת מ-1969 בעיקר בייצור חלקי אלומיניום ביציקה בשיטת השעווה הנעלמת, בה משמשת השעווה חלק מתהליך העיצוב של תבנית יציקת האלומיניום. הלקוחות החברה באים בעיקר משוק הביטחון והתעופה בישראל ובארה"ב ומקבלים ממנה פתרונות כוללים של שלבי פיתוח, ייצור, עיבוד שבבי וגימורים.



כבירן סיימה באחרונה ארבע שנות פעילות בפרויקט למתכות קלות שבוצע במסגרת תוכנית של המדען הראשי, עם כ-10 חברות נוספות ונציגי אקדמיה. כתוצאה מהפרויקט ביצעה החברה שינוי מקיף בתהליך הייצור, ששיפר את ההתייעלות והקטין באופן משמעותי את עלויות הייצור.



כתוצאה מכך כבירן הצליחה בתקופת המשבר הכלכלי להוריד מחירים מבלי לפגוע ברווחיות. התוצאה היתה עלייה של עשרות אחוזים במכירות ב-2009 לעומת 2008, קפיצה של 90% ביצוא וקליטת עובדים חדשים.



"התוכנית שביצענו תרמה חד-משמעית לשיפור ההישגים בחברה שהתבטא בהגדלת המכירות וכושר התחרות", אמר מנכ"ל החברה, ירון וינוגרדוב. "כיום אנחנו מייחסים חשיבות קריטית להשקעה במו"פ. התעשייה המסורתית חייבת לפתח תוכניות מו"פ אפילו ללא סיוע ממשלתי, אך קשה לה לעשות זאת לבד. לכן החשיבות הגדולה לסיוע הממשלת בביצוע המו"פ", הוסיף.



דווקא כשכולם מקצצים



סטנלי וורקס ישראל, לשעבר צ.א.ג., הצליחה גם היא להגדיל את מכירותיה כתוצאה מהשקעה במו"פ. החברה הוקמה ב-1987 ומפתחת מוצרים מפלסטיק, בעיקר לאחסון של כלי עבודה, ארונות ומוצרי אחסון אחרים, כבר יותר מעשור. לחברה שני מפעלים, בכרמיאל ובמגדל העמק ולקוחותיה כוללים רשתות קמעוניות ענקיות ברחבי ארה"ב, אירופה, אוסטרליה ואזורים מתפתחים הרוכשות מוצרים במאות אלפי דולרים בשנה. המתחרה הגדולה שלה היא כתר, המשקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים בעיצוב מוצריה.



בשנתיים האחרונות, בסיוע תוכנית המו"פ בתעשייה המסורתית של המדען הראשי, עוברת סטנלי וורקס מייצור מוצרי פלסטיק לייצור מערכות שמשלבות את מוצריה המסורתיים עם אלקטרוניקה, מחשוב ותקשורת, במטרה לייצר ערך מוסף גבוה יותר. הפרויקט הראשון של החברה עם עם המדען הראשי כלל פיתוח מערכת אזעקה אלקטרונית לארגזי אחסון כלים מפלסטיק שנמצאת בשלב רישום פטנט.



אסתי כרמלי, מנכ"לית החברה אמרה: "בתקופה של המשבר העולמי לא היה לנו כסף להשקעות מבעלי השליטה בחברה. סגנית המדען הראשי, לידיה לזנס, באה למפעל והסברתי לה שהייתי רוצה להוסיף חוכמה למוצרים. היא הסכימה לעזור וזו היתה פריצת דרך בתהליך. זה יפה שדווקא כשכולם מקצצים - ישראל מציעה סיוע במימון מו"פ. זה שיכנע את החברה להשקיע, כי על כל שקל שהמדינה שמה, החברה שמה שקל משלה".



"הראייה של המדען בעניין התעשיה המסורתית היא מדהימה. בתאגיד האמריקאי זה התקבל בצורה מעולה, ועכשיו הם מאפשרים לנו לפתח מוצרים שאינם בדיוק בליבת העסקים שלהם, אבל שיש להם ערך מוסף גבוה יותר. המוצר נמכר במהירות וכבר בהזמנה הראשונה החזרנו את כל ההשקעה שלנו. המוצר גם זכה בפרס בתחרות העיצוב והחדשנות האירופית, רד-דוט".



מעט מדי חברות פונות



המשבר הכלכלי הגדיל את כמות חברות התעשייה המסורתיות שפונות למדען הראשי במשרד התמ"ת, אלי אופר, בבקשה לקבל סיוע במו"פ. מספטמבר 2008 עד מאי 2009 הגישו 67 חברות מסורתיות בקשות לתמיכה במו"פ. לקראת כנס בנושא מו"פ בתעשייה המסורתית, שייערך השבוע, מסר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שמספטמבר 2009 ועד מאי 2010 הגישו 115 חברות מסורתיות בקשות, עלייה של כ-70% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, לדבריו, כמות החברות המסורתיות שפונות עדיין נמוכה.



חצי הכוס המלאה על פי שר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר, הוא שבשנים האחרונות תמכה לשכת המדען הראשי בכ-340 פרויקטי מו"פ בתעשייה המסורתית, במענקי מו"פ בסכום כולל של 250-300 מיליון שקל. עם זאת, גם בן-אליעזר מתריע: "כל עוד רמת ההשקעה במו"פ בענפים המסורתיים נמוכה מאוד בהשוואה לענפים המתקדמים, יגדלו וילכו הפערים הכלכליים והחברתיים בישראל. שדרוג התעשייה המסורתית באמצעות מו"פ יוביל גם לגידול ביצוא, ליצירת מקומות עבודה ולשיפור רווחת המשק".



בתעשיות המסורתיות מאשרים שעדיין קיים חשש להיכנס להרפתקה חדשה של מו"פ. עם זאת, ההבטחה הממשלתית לא לגבות מהן תמלוגים בשנתיים הבאות, כפי שהיה בשנתיים האחרונות, מהווה זרז. את הפטור מתמלוגים יזמה התאחדות התעשיינים, המנסה לשנות את תרבות הניהול בתעשיות מסורתיות ולשלב בהן מו"פ, כאמצעי להתייעלות ולשיפור כושר התחרות שלהן בישראל ובחו"ל. סיפורי ההצלחה של החברות שהעזו לעשות את המהלך מצביעים על עלייה במכירות, במועסקים וביכולת להתחרות.



"מכירות החברות המסורתיות מהוות כ-60% מכלל מכירות התעשייה, הן מעסיקות ישירות 200 אלף עובדים ואחראיות ל-8% מהתמ"ג הישראלי", אמר ברוש. "התעשייה הישראלית לא יכולה להיות מבוססת רק על היי-טק, לכן יש לנו עניין בפיתוח התעשיות המסורתיות", הוסיף.



לדברי ברוש, התעשייה המסורתית הישראלית משקיעה במו"פ 41% מההשקעה של התעשייה המסורתית האמריקאית. בעוד שתעשיות ההיי-טק משקיעות 17.6% מהפדיון במו"פ, התעשייה המסורתית משקיעה עד 3.2% מהפדיון. "לכן בעסקת החבילה ל-2009-2010 לחצנו מאוד על קידום מו"פ בתעשייה מסורתית", אמר ברוש. "למרות הגידול במספר הפניות, 115 חברות זה עדיין מעט מדי לעומת אלפי המפעלים הקיימים", אמר ברוש.



המדען הראשי במשרד התמ"ת, אלי אופר, אמר אתמול כי הכנסת המו"פ לתעשייה המסורתית הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בתקופת כהונתו. לדבריו, בתעשייה הקיבוצית המודעות לנושא גבוהה יותר לעומת המודעות בכלל התעשייה. "האתגר הגדול הוא איך להטמיע את המודעות לחשיבות המו"פ בכמות הגדולה של התעשיות המסורתיות הפועלות בישראל", אמר אופר. "אלה חברות, שלא בדיוק מחוברות לטכנולוגיה מתקדמת. הם לא יודעות מה לבקש מהמדען הראשי", הוסיף.



אופר ציין, כי ב-2009 התחיל משרדו לעבוד עם קבוצת יועצים מול חברות מסורתיות, כדי לבחון מה ניתן לעשות כדי לקדם אותן טכנולוגית. חלק מהעלייה בכמות הבקשות נובע מהייעוץ ולא רק מהמשבר, העריך. "צריך להמשיך בהגברת המודעות, בייעוץ, בתקצוב ובהרבה סבלנות", אמר אופר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully