המדינה מתרשלת - אל תענישו את העובדים

>> הרבה מאוד מטיעוניהם של המתנגדים להעלאת שכר המינימום הופרכו או שלא נמצאו חד-משמעיים, ולכך סייעו תוצאותיהם של מחקרים רבים שנערכו ב-20 השנים האחרונות.

עם זאת, עדיין ניתן לפגוש בקרב המתנגדים להעלאת שכר המינימום (שכ"מ) בעלי גישות שגויות ומקוממות כאחת, כגון גישת המצדדים ב"אכיפה מוגברת תחילה" כתנאי להעלאת שכ"מ. לטענתם, אין טעם להעלות את שכ"מ, שכן אכיפה לקויה של החוק מעודדת את המעסיקים לא לשלם לעובדים את שכר המינימום המגיע להם, ושיעורי האי ציות לחוק צפויים לגדול אם יועלה השכ"מ.



על פניו הטיעון נשמע הגיוני, אך למעשה זהו טיעון מקומם ושגוי, שכן לא מוסרי להתנות את העלאת השכ"מ לעובדים עניים בהגדלת יעילותה של מערכת האכיפה. מדוע המתנגדים סבורים שצריך להעניש עובדים עניים ולא לשלם להם תוספת של שכ"מ משום שהמדינה אינה מצליחה לקיים את חובותיה ולאכוף את החוק? האם סבורים בעלי התפישה של "אכיפה תחילה" שנכון להטיל איזו שהיא אחריות על עובדים, שהמשך עבודתם תלוי רובו ככולו במעסיקים החזקים מהם? יתרה מכך, רבים מהשכירים אפילו אינם יודעים שמעסיקים מפרים את החוק לגביהם, מפני שברוב חוכמתנו עשינו ככל שיכולנו לחוקק חוק מורכב ומסובך שאינו מובן לרבים מהעובדים.



ביקורתי על המצדדים באכיפה תחילה, ממוקדת בכך שלעתים קרובות נראה כאילו הם מפריזים ומנפחים את שיעור ההפרות כדי להצדיק ולבסס את גישתם שאין להעלות את שכ"מ. ראשית, אין הוכחה ששיעורי ההפרה הגבוהים המוצגים בציבור הם אכן כאלה, וכי חל בשנים האחרונות גידול מתמיד בשיעור ההפרה בעיקר בשל המקור הסטטיסטי שבו אנו עושים שימוש שאינו יכול לשמש מקור אמין לחישוב שיעורי ההפרה.



זאת ועוד, המצדדים באכיפה תחילה מתעלמים מהשינויים החשובים שנעשו בתחום האכיפה במשרד התמ"ת בשנים האחרונות, בהם הקמת יחידת אכיפה שכמעט שילשה את מספר ביקוריה במפעלים, ותנאים שנקבעו לעמידתם בחוקי עבודה של מציעים במכרזים ממשלתיים עתירי כוח אדם.



ההנחה המוקדמת כי העלאת שכ"מ ממילא לא תגיע לכיסי העובדים היא שגויה, מפני שחלק ניכר מעובדים אלה צפויים ליהנות מתוספת שכ"מ, לרבות אלה שהחוק מופר לגביהם כיום. אם נעלה את שכר המינימום, אזי כ-300 אלף שכירים ייהנו מתוספת זו. גם אם נניח שהאכיפה הלא מספקת תעודד חלק מהמעסיקים שלא לשלם את תוספת השכר, עדיין כ-275 אלף שכירים יקבלו את מלוא התוספת. יתרה מזאת, לא יהיה זה מופרך לקבוע שמרבית השכירים שאינם מקבלים כיום את שכר המינימום, כ-175 אלף, יקבלו אותו במלואו או בחלקו, מפני שאם יעמיקו המעסיקים את הפרות החוק ולא ישלמו גם את תוספת השכר החדשה, הם עלולים להגביר מאוד את חשדם של עובדיהם, המצפים לקבל את התוספת.



לכן סביר להניח שמעסיקים המוגדרים כ"מפרים מקצועיים" ישלמו את תוספת השכר החדשה כדי שלא ייתפסו, אף כי ייתכן שימשיכו להפר את החוק ביחס לתוספות קודמות שלא שילמו. אין ממש בגישה של אכיפה תחילה, וראוי היה כי מלכתחילה המתנגדים להעלאת שכר המינימום לא היו מעלים טיעון כה שגוי וכל כך מקומם.



הכותב הוא מנהל מינהל, מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת