קטר הצמיחה נהפך לעוד קרון

>> "קטר הצמיחה של המשק" הוא הסופרלטיב הנפוץ ביותר לתעשיית ההיי-טק הישראלית. הדימוי מתבסס על ההנחה כי ענף טכנולוגיית המידע בישראל צומח בקצב גבוה, וגורר אחריו את כלל המשק. עם זאת, נתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ביום שלישי האחרון עשויים לנפץ כמה מיתוסים לגבי תעשייה חשובה זו.



מקבץ נתונים של הלמ"ס, הכולל נתוני תוצר, יצוא, ומשרות של תעשיית ה-ict (מידע תקשורת וטכנולוגיה) על פני 12 שנה, מצביע כי בחמש השנים האחרונות צמחה תעשיית הידע בקצב דומה לזה של כלל התוצר העסקי. המשמעות היא כי הקטר הפך לעוד קרון ברכבת.

נתוני הלמ"ס מצביעים כי תעשיית ה-ict אמנם צמחה בקצב מהיר יחסית בעשור האחרון, כשעיקר הזינוק שלה היה ב-2000, בשנות הבועה. מאז 1997, עוד טרום השפעות הבועה, צמח התוצר של תעשיית המידע בשיעור חד של 134% וב-2009 הסתכם בכ-69.4 מיליארד שקל בשנה. באותה תקופה צמח התוצר העסקי בישראל בשיעור של 57%, ל-433 מיליארד שקל.



המשמעות היא שגם ללא השפעות הבועה רשמה תעשיית הידע זינוק אדיר, אך כאשר בוחנים את נתוני התוצר בפרספקטיבה קצרה יותר של חמש שנים מקבלים תמונה שונה. ב-2005-2009 צמחה תעשיית ה-ict ב-16.3%, בעוד שבמקביל צמח התוצר העסקי הכללי בשיעור גבוה יותר של 17.2%. נתוני הלמ"ס מצביעים כי לפחות במחצית השנייה של העשור, תעשיית ה-ict כבר לא הובילה את הצמיחה במשק.



נתון מעניין נוסף שמצביע על מגמה זהה הוא חלקה של תעשיית ה-ict מתוך כלל התוצר העסקי. ב-1997 החזיקה תעשיית הידע בנתח של 10.7% מכלל התוצר העסקי. עד 2005 נרשמה עלייה עקבית עד רמה של 16.1% ב-2005, אך החל בשנה זו נעצרה מגמת הצמיחה היחסית וב-2009 הנתון הסתכם ב-16%. המסקנה היא כי בחמש השנים האחרונות צמחה תעשיית הידע בשיעור זהה לצמיחה בתוצר העסקי הכללי, לא יותר. גם בתחום התעסוקה משתקפת מגמה זהה. חלקם של מועסקי ה-ict עלה מ-5.5% ב-1997 ל-6.5% מכלל מועסקי המגזר העסקי ב-2005. עם זאת מאז נרשמה יציבות, כך שב-2009 עמד חלקם על 6.7% - כלומר מספר המועסקים צמח בקצב כמעט זהה לצמיחת המגזר העסקי כולו.



הפיתוח בראש



תחום ה-ict כולל את מרבית תחומי התעשייה שזכו להגדרה הכוללנית היי-טק. התחום כולל שלוש קטגוריות מרכזיות: תעשייה, שירותי תקשורת ופיתוח. קטגוריית התעשייה היא המסורתית יותר, וכוללת למשל את מפעל השבבים של אינטל וטאוור וכן פעילות ייצור של רכיבים אלקטרוניים וציוד; תחום הפיתוח הוא התחום המעניין יותר, שבו מרוכזת החדשנות הישראלית המפורסמת. הסטארט-אפים ומרכזי המחקר והפיתוח של חברות זרות ומקומיות וחברות שירותי המחשוב נכללים בקטגוריה זו.



בחינת הנתונים מגלה מגמה של התחזקות יחסית של תחום הפיתוח על חשבון התחום התעשייתי. ב-1997 היווה תחום הפיתוח כ-33% מכלל התוצר של תעשיית הידע, כשתחום התעשייה החזיק בנתח גדול משמעותית של 38%, כשהשאר מיוחס לתחום התקשורת.



ב-2009 השתנתה התמונה לחלוטין, כשהתחום התעשייתי ירד ל-33% מהתוצר, ותחום הפיתוח - כלומר תוצר חברות טרארט-אפ ומרכזי הפיתוח - זינק ל-45% מכלל התוצר של התעשייה. ב-2009 הסתכם התוצר המיוחס לגופים שמייצרים חדשנות בישראל ב-31 מיליארד שקל, לעומת 9.6 מיליארד שקל בלבד ב-1997. גם בחזית התעסוקה נרשמה מגמה דומה: אם ב-1997 רק 36% מכלל המשרות של תעשיית ה-ict רוכז בחברות סטארט-אפ, מרכזי פיתוח וחברות מחשוב, כיום השיעור מסתכם ב-51% מכלל התעשייה, שמנתה ב-2009 כ-204 אלף עובדים.



השכר המשיך לצמוח



הלמ"ס מפרסם נתונים גם לגבי רמת השכר בתעשיית ה-ict, המצביעים כי השכר הממוצע ברוטו בכל התעשייה הסתכם ב-2009 ב-245 אלף שקל בשנה, או 20.4 אלף שקל בחודש. מדובר בשכר ממוצע שהוא כפול מהשכר הממוצע במגזר העסקי הכולל, המסתכם ב-10.2 אלף שקל בחודש.



בתוך תחום ה-ict עובדי חברות התקשורת הם אלה המרוויחים את השכר הנמוך ביותר - המסתכם ב-13.4 אלף שקל בחודש. גם עובדי ייצור רכיבים אלקטרוניים מרוויחים פחות מעובדי ה-ict, עם שכר ממוצע של 15.7 אלף שקל בחודש. עובדי החברות המייצרות ציוד בקרה ופיקוח, הם אלו המרווחים את השכר הגבוה בתעשייה - כ-25.3 אלף שקל בממוצע בחודש.



בחינת מגמות השכר מצביעה על כך שהשכר בהיי-טק עדיין במגמת עלייה. ב-1997-2009 צמח השכר הממוצע בתעשיית ה-ict ב-57%. התעשייה עצמה אומנם רשמה התייצבות במונחי תוצר בחמש השנים האחרונות, אך השכר המשיך לצמוח - ב-2005-2009 צמח השכר הממוצע בתעשייה בכ-13.4%.



-



ict תחום הכולל את תעשיית השבבים, ציוד אלקטרוני, מחקר ופיתוח, סטארט-אפים ושירותי מחשוב ותקשורת