וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הבנקים הגדולים כבר לא זוכרים מתי השקיעו בחברת סטארט-אפ צעירה

מאת גיא גרימלנד

1.7.2010 / 7:08

"אנחנו לא משקיעים בחברות היי-טק וקרנות הון סיכון מכיוון שפרופיל הסיכון שלהן גבוה ופחות מתאים לבנק", אומר ירון בלוך מלאומי פרטנרס; אולי יוזמת האוצר להעניק רשת ביטחון להשקעה בקרנות הון סיכון תשנה את המצב



>> פחות ופחות כספים מוזרמים בשנים האחרונות למימון תעשיית ההיי-טק הישראלית. העדות הבולטת ביותר לכך היא התייבשות הגיוסים של קרנות ההון סיכון המקומיות, אשר חזרו לימי המשבר שלאחר התפוצצות בועת הטכנולוגיה ב-2001. בניסיון להקל על המצוקה, מקדם האוצר יוזמה לעידוד הגופים המוסדיים להזרים מימון לקרנות, ומשם לתעשייה.



גורם השקעה חשוב שכמעט ונשכח הם הבנקים הגדולים, שבעבר היו מקור מימון לא קטן לתעשייה, אם בהלוואות או ברכישת מניות. השבוע נחשף כי פועלים שוקי הון מתכנן להקים קרן בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שתשקיע בתשתיות ואנרגיה. גורם המעורה בפרטים אומר כי עדיין לא בטוח שהקרן תבשיל, ובכל מקרה היא צפויה לבצע השקעות פרייבט אקוויטי שלא קשורות לחברות סטארט-אפ או היי-טק.

למרות זאת, ייתכן כי בקרוב ישתנו הרוחות והבנקים יחזרו לזירת ההשקעות בחברות טכנולוגיה, שהן בעלות פרופיל סיכון גבוה, והם מביטים בעניין רב בתוכנית האוצר לספק רשת ביטחון להשקעה של מוסדיים בקרנות הון סיכון.



חברת לאומי פרטנרס של בנק לאומי מיעטה לאורך השנים להשקיע בחברות היי-טק. מדובר בחברה בת של הבנק המבצעת השקעות ריאליות מכספי הנוסטרו של הבנק - מדובר במיליארדים רבים של שקלים שהבנק משקיע מרווחיו לאורך השנים. במארס 2010 השקיעה החברה יחד עם גופים נוספים בחברת מובייל איי של פרופ' אמנון שעשוע, המפתחת שבב מיוחד עבור רכבים, אבל זו השקעה נדירה יחסית. ההשקעות האחרונות היו בקרנות השקעה - בוויולה ב-2008 ובפלנוס ב-2007.



ירון בלוך, משנה למנכ"ל ומנהל השקעות ראשי בלאומי פרטנרס, אומר ל-themarker: "אנחנו לא עוסקים בהקמת קרנות, זה לא הביזנס שלנו. אנחנו בנק ההשקעות של לאומי האחראים על ההשקעות ריאליות. החשיפה שלנו לתחום הטכנולוגיה היא בכמה מישורים. יש לנו תיק ותיק של השקעות בקרנות הון סיכון ישראליות - לא מדובר בתיק מהעת האחרונה אלא השקעות שיש לנו מ-2000. אנחנו כן משקיעים בקרנות פרייבט אקוויטי, שבעצמן משקיעות בחברות טכנולוגיה בוגרות. יצא לנו להשקיע גם באופן ישיר בחברות היי-טק ישראליות.



"הסיבה שאנחנו לא משקיעים בחברות היי-טק ובקרנות הון סיכון היא שהפרופיל סיכון-סיכוי שלהן גבוה יחסית ופחות מתאים לבנק לאומי. לכן אנו משקיעים בחברות בוגרות כמו, פז, מגדל, ופרטנר. אנחנו מנסים לבצע השקעות שישיגו לנו תשואה עודפת בסיכון סביר, אף שסכום מסוים מוקצה לחברות עם פרופיל סיכון-סיכוי גבוה. לכן למשל השקענו בחברת אפוסנס. גייסנו עבור ההשקעה 90 מיליון שקל באמצעות חברת החתמים שלנו והשקענו 17 מיליון שקל. זו דוגמה טובה להשקעה בחברה עם פרופיל סיכון-סיכוי גבוה". מדוע הבנקים בישראל לא משקיעים בהיי-טק?



"צריך להבין. אנחנו לא מנהלים כספי ציבור. אנחנו בנק. אנחנו משקיעים בנכסים ריאלים עבור בנק. לא בכל בנק תראה כזו פעילות. ההשקעות שלנו זהירות, אנחנו לא אי.די.בי. ההשקעות הריאליות הן חלק קטן בבנק שמיועד לייצר עודף תשואה ולחזק נכסים. אני לא פוסל כי בעתיד נשקיע בקרנות הון סיכון אבל צריך להבין שבנקים נוטים פחות להשקיע בקרנות הון סיכון לעומת חברות ביטוח וקרנות פנסיה". משרד האוצר מכין כיום תוכנית להחזרת המוסדיים הישראלים להשקעות בהון סיכון הישראלי. רשת ביטחון שבמסגרתה המדינה משתתפת בהפסדי המוסדיים יכול לעזור לכם? "בהחלט כן. אם פרופיל סיכון-סיכוי ישתפר בעקבות כך. כבר פנו אלינו בעניין ממשרד האוצר. אנחנו מכירים בגדול את המתווה שמשרד האוצר מציע בעניין אך כרגע אין משהו מעשי, אבל נבחן את זה".



"ההון זורם לאזורי צמיחה"



עד לפני כמה שנים נחשבה פועלים שוקי הון לאחת מקרנות הון סיכון הדומיננטיות של ישראל, מאז הוקמה ב-2000. לאורך שנים השקיע בנק הפועלים באמצעות חברה זו במספר לא מבוטל של חברות היי-טק ישראליות, רובן הגדול חברות סטארט-אפ. אך לא עוד.



בדיקת themarker מעלה כי קרן פועלים ונצ'רס 3, שעליה הכריז הבנק במסיבת עיתונאים מתוקשרת ביולי 2007 בהיקף של 125 מיליון דולר, לא התרוממה. הקרן לא הצליחה לגייס את הכסף שביקשה מהמשקיעים המוסדיים, וכתוצאה מכך נעלמה בתהום הנשייה. גיורא ביתן, אחד ממקימי הקרן, אמר ל-themarker כי עזב את הקרן לאחר שקרסה בעקבות משבר האשראי.



"קיבלנו התחייבויות להשקעה בקרן מצד גופים שונים בהיקף של כ-50 מיליון דולר. כבר עמדנו להודיע על סגירה ראשונה שאחריה ניתן להתחיל בהשקעות. עם נפילת ליהמן ברד'רס המשקיעים החליטו שהם רוצים להמתין עם ההשקעה. המשכנו עוד חצי שנה ואז הפסקנו".



עם זאת ייתכן כי התמונה תשתנה בקרוב. גורם בנקאי בכיר אמר כי לו האקלים הכלכלי היה שונה, ייתכן בהחלט שהבנק היה יוצא להקים קרן חדשה במקום פועלים 3 שבוטלה. באחרונה נטל בנק הפועלים חסות בכנס איגוד תעשיית ההיי-טק במטרה לחזק את הקשר שלו עם תעשיית הסטארט-אפים והון סיכון המקומית. יאיר סרוסי, יו"ר הבנק, נמנע בהרצאתו בכנס מהתייחסות להשקעות הבנק בתחום וציין כי כדי לגייס הון, יש להוכיח לאורך זמן החזר תשואה גבוה מספיק לעומת הסיכון. "ההון זורם לאזורים שבהם רואים צמיחה, ושיחס הסיכון לתשואה בהם הוא נכון", אמר.



אך לא רק בנק הפועלים, דרך פועלים שוקי הון, כבר לא משקיעים בחברות היי-טק צעירות. גם בנק דיסקונט באמצעות dcm, קבוצת ההשקעות שלו, כבר לא משקיע כמעט בחברות היי-טק או קרנות הון סיכון. ההשקעה האחרונה שביצע היתה בחברת אקספנד נטוורקס באפריל 2009, וקודם לכן במארס 2008 באותה חברה. השקעה נוספת שביצע היתה בסלטרו הישראלית, כש-dcm רכשה את אחזקות חברת מומנטום וי סי שהשקיעה בסלטרו. כיום dcm מושקעת בעיקר בחברות פיננסים ונדל"ן, וגם קצת בקרנות השקעה, אך לא ביצעה השקעה בקרנות אלה באחרונה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully