הנגיד לשעבר של הבנק המרכזי בברזיל: "אירופה יכולה ללמוד מאתנו לקח"

>> גוסטבו פרנקו, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של ברזיל, אינו מופתע ממשבר החובות המתפשט באירופה. גירעונות גדולים, התקפות של ספקולנטים על המטבע וטלטלה בינלאומית חריפה בשווקים, שהקשתה על קובעי המדיניות לקבל החלטות לא פופולריות - עם כל אלה התמודד כנגיד כשסייע לחלץ את ברזיל ממשבר כלכלי חריף, שהתבטא בהיפר-אינפלציה של מאות אחוזים.



"אני חושב שהם מסתדרים, אבל אין נוסחה להתמודדות עם משבר כזה. אנו נמצאים בטריטוריה לא ידועה ואין דרך מוכחת", אומר פרנקו, מנכ"ל חברת ההשקעות הברזילאית ריו בראבו. הוא הגיע לישראל במאי כדי להרצות במסגרת תוכניות ה-executive mba של אוניברסיטת תל אביב.



פרנקו, 54, שימש נגיד הבנק המרכזי של ברזיל ב-1997-1999. בתקופה זו התמודדה כלכלתה עם היפר-אינפלציה לאחר עשרות שנים של התנהלות פיננסית לא אחראית. האינפלציה המצטברת בברזיל בין 1964 ל-1994 הסתכמה, לפי מחקרים, בקוואדריליון אחוז (אלף טריליון) - מורשתו של משטר צבאי מושחת.



ב-1993 גויס גוסטבו על ידי שר האוצר דאז (ולימים נשיא המדינה) פרננדו אנריקה קרדוסו. הוא מונה לחבר מרכזי בצוות הכלכלי של השר לגיבוש תוכנית הריאל (plano real), שנועדה לחלץ את הכלכלה מקריסה. פרנקו, שהדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד עסק בהיפר-אינפלציה, היה אחד ממנסחיה המובילים של התוכנית.



תוכנית הריאל כללה שלושה שלבים: תקציב שכלל החלטות לא פופולריות כמו העלאות מסים, השקת המטבע ריאל והצמדתו לשער הדולר, וכן רפורמות שמטרתן ליברליזציה בסחר, חיזוק התחרותיות ובלימת התקפות הספקולנטים על הריאל. כמו כן, הוביל הבנק רפורמה תקציבית, שכללה הפרטה של חברות, סגירת בנקים ממשלתיים והגבלות על הוצאותיהן של הפדרציות במדינה.



"העלינו ריבית באמצע מרוץ לנשיאות. זה היה קשה, אבל זאת היתה החלטה שלי, והנשיא נתן לנו את תמיכתו. זה כמו בתקופת מלחמה כשמנהיג נותן לצבא לעשות את מה שהוא צריך לעשות. במשך הרבה לילות נטולי שינה אמרתי לנשיא שעליו לתת לבנק המרכזי להיות עצמאי יותר, מכיוון שנצטרך לנקוט צעדים לא פופולריים שיובילו למרמור רב", אומר פרנקו.



כיום נחשב פרנקו לאחד האחראים המרכזיים לבלימת ההיפר-אינפלציה ולחילוץ הכלכלה הברזילאית. ב-1999 היה יחס החוב-תמ"ג של המדינה 48%, מעל תחזיות הכלכלנים וקרן המטבע הבינלאומית, והמשקיעים שבו להאמין בכלכלתה בהדרגה. עם כניסתו של לואיס אינסיו לולה דה סילבה לתפקיד נשיא המדינה, שב השגשוג לברזיל והיא נהפכה לאחת הכלכלות המתעוררות בעלות קצב הצמיחה המהיר בעולם. עם זאת, חילוקי דעות עם קרדוסו בנוגע לביטול הקיבוע לדולר הובילו להתפטרותו ב-1999.



האם אירופה יכולה ללמוד מהמשבר שעמו התמודדתם בברזיל?



"יש לקחים שאפשר ללמוד מברזיל בנוגע לניהול של פדרציה ואכיפת משמעת. היתה לנו בעיה עם הפדרציות, שסבלו מגירעונות חמורים. הבנק המרכזי מילא את התפקיד של קרן המטבע הבינלאומית, כדי להוביל את המדינות לאיזון תקציבי. גילינו שהדבר החשוב ביותר הוא לשמור על אווירה של שיוויון בין המדינות - לא ליצור תחושה שיש חברה מועדפת.



"בגוש היורו יש אזורים שנבדלים זה מזה ברמת ההתפתחות. זה לא אומר שהם לא יכולים לחלוק את אותו מטבע, אך הם זקוקים למדיניות שתטפל בעוני ובהזנחה השוררת בחלק מהאזורים. איחוד מוניטרי לבדו לא יפתור את בעיותיה של פרובינציה שלא רוצה לנהוג במשמעת תקציבית".



כלכלת ברזיל ממשיכה לצמוח בקצב מואץ. ב-2010 צפויה כלכלתה לצמוח ב-7.1% - הקצב המהיר ביותר מאז 1994. עם זאת, באשר לאזהרות כי הכלכלה הברזילאית מתקרבת במהירות להתחממות יתר, מזהיר פרנקו כי גם היא, אם תמשיך במדיניות הנוכחית של הוצאות ממשלתיות תופחות, עלולה למצוא עצמה בעוד כמה שנים במצבן מדינות אירופה כיום.



"יש לנו גירעון גבוה יחסית לקריטריונים אירופיים. הבעיה של ברזיל היא שהממשלה מתקשה לנהל את הוצאותיה כך שלא יתנגשו עם המגזר הפרטי. מאחר שהמגזר הפרטי דינמי כרגע, הממשלה צריכה לסגת, אבל בינתיים היא מתנגדת לתפוס תפקיד משני בלבד. לכן, הכלכלה סובלת ממתח כרוני ונטייה טבעית להתחמם יתר על המידה, והממשלה מתעקשת להמשיך לבזבז כאילו אנו באמצע המשבר".