כמה יעלה לנו הגז בים התיכון?

תכנון והקמה של אסדה ימית לטיפול בגז הטבעי שיוזרם מקידוח תמר יארכו חמש שנים, ויביאו בכך לדחייה של שנתיים במועד הגעת הגז אל החוף. משמעות הדחייה היא הפסד של 10 מיליארד שקל למשק הישראלי - כך טוענת רשות הגז הטבעי, בחוות דעת שהגישה לוועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

ברשות הגז ציינו, על דעת משרד התשתיות, כי מתקני הטיפול בגז צריכים להיות יבשתיים - אך לא פירטו את מיקומם המדויק. לדברי גורמים בענף האנרגיה, בימים האחרונים הועלתה האפשרות לקבוע את מיקום המתקן באזור התעשייה של חדרה, במקום המיקום המתוכנן בשטח קיבוץ מעיין צבי (סמוך למושב דור ולפוריידיס).

לטענת רשות הגז, "הטיפול בגז על גבי אסדה אינו מהווה חלופה ראויה, אמינה וזמינה להבטחת אספקת גז טבעי למשק הישראלי, מנקודת מבט אסטרטגיות, כלכליות וסביבתיות". ברשות טוענים כי אסדה פגיעה יחסית למתקן יבשתי, וכי "אף מדינה מתקדמת, כולל אלה שאינן מאוימות בידי שכנותיהן, אינה מבססת מחצית ממשק החשמל שלה על מתקן ימי בודד הנמצא הרחק מן החוף".

עוד נטען בחוות הדעת, כי אמינות האספקה באמצעות אסדה נחותה מזו של מתקן יבשתי, וכי תקלות מהותיות באסדה גוררות אחריהן תקופות השבתה ארוכות שיסכנו את המשק הישראלי. "תיקון הפגיעה באסדה עשוי להימשך פרק זמן ארוך מאוד, האסדה הופך לנקודת תורפה של משק האנרגיה, ועלולה להשפיע על תפקודו של המשק הישראלי כולו", נכתב.

ברשות טוענים עוד, כי האסדה היא מתקן ענק שאמור להיבנות אל מול החוף עוד לפני שנבחנו השפעותיו הסביבתיות, ממשקו עם תוואי השיט, הנצפות וסוגיות האבטחה, וכי "גם אם תוקם אסדה, יהיה צורך בהקמת מתקן יבשתי גדול כדוגמת מתקן קליטת הגז באשדוד".

לפני כחודש החליטה ועדת המשנה כי על המדינה לבחון מחדש את האפשרות להקים אסדה ימית כדי להפחית את לחץ הגז הטבעי שיוזרם ממאגר תמר. זאת, כמה חודשים לאחר שהמועצה הארצית החליטה בהצבעה צמודה שלא לבחון אפשרות זו. החלטת ועדת המשנה התקבלה ברוב של שני נציגי משרדי הפנים והגנת הסביבה מול התנגדות נציגת משרד התשתיות. זאת, לאחר קמפיין ציבורי שניהלו תושבי חוף הכרמל במטרה להחזיר את החלופה הימית אל שולחן הדיונים. במקביל, דחתה המועצה הארצית את הדיון שתוכנן לגבי ההחלטה על מיקום מתקן קליטת הגז ביבשה, בין שש החלופות היבשתיות באזור מושב דור, פורידיס, עין איילה, קיסריה וחדרה.