שיחת טלפון מארה"ב. אחותו של גיסי על הקו. "יואב, מה לקנות? אנחנו לא רוצים עוד suv (כביש-שטח או ג'יפ בעברית), כי כשאנחנו מסיעים את הילדים לבית הספר רוצים לסקול אותנו באבנים. מצד שני, התמכרנו לישיבה הגבוהה ולתחושת הביטחון. יואב, תציל אותנו".
אני: "פולקסווגן טוארג החדש".
היא: "אבל זה suv".
אני: "זה נכון בהגדרה, אבל לא נכון בהופעה ובאווירה. טוארג החדש נראה כמו פולקסווגן פולו מנופחת ויש לו שלל מערכות לחיסכון בדלק ואפילו גרסה היברידית".
היא: "הממממ".
כלי מרוכך קשות
פולקסווגן טוארג המקורי הוצג ב-2002. מאז נמכרו ברחבי העולם חצי מיליון יחידות. גם בישראל הוא נחל הצלחה יפה. הסיבה העיקרית היא תדמיתית: טוארג נתפש כמוצר אנין ומתוחכם יותר מטויוטה לנדקרוזר, ומצד שני הוא זול יותר ומנקר עיניים פחות ממרצדס ml ומב.מ.וו 5x.
טוארג המקורי נראה כמו תיבה ענקית עם גלגלים. ההופעה שלו כוחנית אבל הסמל של פולקסווגן מצליח לרכך את המסר.
ועכשיו מגיע הדור השני. בפולקסווגן הבינו ש-suv הוא כבר מלה גסה, ולכן ריככו קשות את הכלי. ראשית - חיצונית. האריכו אותו בארבעה ס"מ והנמיכו בס"מ. התוצאה היא פרופורציות חדשות שמקנות לו צללית הדומה יותר לזאת של מכונית נוסעים דינמית. צריך לציין שב.מ.וו עברה תהליך דומה, עוד לפני פולקסווגן, עם 5x החדשה.
הטוארג החדש עבר דיאטת כסאח והשיל יותר מ-200 ק"ג ממשקלו, אלא שהוא עדיין שוקל יותר משתי טונות. הוא מצויד במערכת שפגשתי באחרונה בפיאט פונטו: stop&start. המערכת הזאת מדוממת את המנוע בכל עצירה ברמזור, ומניעה מיד ברגע שעוזבים את דוושת הבלם ורוצים להמשיך לנסוע. המערכת הזאת חוסכת דלק וזיהום בתנועה בעיר. האם זה לא אבסורד - אם רוצים לחסוך דלק וזיהום, למה לקנות מלכתחילה רכב כביש-שטח במשקל שתי טונות?
חדש ונעים יותר
הטוארג שקיבלתי לידי הוא 3.0 ליטרים דיזל ברמת האבזור הגבוהה. המחיר של המכונה הזאת הוא 530 אלף שקל. מי שמשקיע חצי מיליון שקל באוטו חדש צריך להתרגש מהוצאות הדלק שלו? כן, בוודאי. התדלוק הראשון שלי עם הטוארג - קיבלתי מיכל כמעט ריק - הסתכם ב-930 שקל. הסכום הזה עלול להעמיק את הקמטים שבין הגבות, אבל הביאו בחשבון שני דברים: מיכל הדלק של הטוארג ענק (85 ליטר) וסולר הוא מוצר יקר (כמעט 7 שקלים לליטר). חוץ מזה, בהמשך גיליתי שצריכת הדלק של הטוארג דיזל החדש סבירה לחלוטין: 8.5 ק"מ לליטר.
בסך הכל מדובר במנוע מצוין שמשודך לתיבת הילוכים חדשה בת שמונה הילוכים. צריכת הדלק החסכונית לא באה על חשבון ההספק והביצועים: 240 כ"ס, 56 קג"מ ותאוצה של 7.8 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש.
גם טוארג הקודם היה מהיר. השינוי העיקרי הוא בליטוש: טוארג החדש שקט ונעים יותר. הוא מגהץ את הכבישים ברמת עידון שפגשתי קודם רק במרצדס ml. טוארג החדש לא רק נראה כמו מכונית נוסעים אלא גם נותן תחושה כזאת בנסיעה.
הטוארג שבחנתי מצויד במתלי אוויר מתכווננים. אפשר לקבוע שלוש דרגות שיכוך: קומפורט, נורמל וספורט. ואפשר, בסיבוב חוגה, להגביה אותו ולשפר את מרווח הגחון. מה שמוביל אותנו למבחן השטח.
כמו דג ביבשה
משום מה טוארג הקודם נחשב לרכב שטח מוצלח. אולי בגלל העיצוב המרובע, אולי מפני שבניגוד לג'יפי פאר אחרים (למעט לנדרובר דיסקברי) הוא כלל הילוכי כוח. אבל האמת היא שטוארג הקודם הוא רכב שטח בינוני מינוס. למרות הילוכי הכוח ולמרות שלל אמצעי האלקטרוניקה, הטוארג היה בשטח כמו דג ביבשה. השלדה שלו קשיחה מדי, מהלך המתלה קצר מדי, והתועלת בהגבהה היא תיאורטית - אי אפשר לנסוע הרבה במצב הגבוה מכיוון שהמתלים נעשים קשים כמו אבן.
ועכשיו מתייצב טוארג החדש למבחן השטח והציפיות שלי נמוכות מים המלח. אני לוקח אותו למסלול העינויים השגרתי, שמורכב מסלעייה שטוחה למדי ומכמה בורות הצלבה. טוארג עובר את הכל בלי לשפשף, אבל גם בחוסר רצון מופגן. המסר ברור: השטח זה לא השטח שלו.
מתבקש לקבוע שהטוארג החדש טוב פחות בשטח מהטוארג הקודם, אבל אני לא בטוח שזה נכון. שניהם סבלו ממהלך מתלה קצר ושניהם התגברו על הצלבות בזכות בקרת משיכה אלקטרונית. הדור החדש לא מצויד בהילוכי כוח, אבל יש לו בקרת ירידה במדרון ובורר מצב שטח שמשפיע בין השאר על תפקוד ועל תגובת בקרת המשיכה: המנגנון הזה מזהה מתי הגלגלים מסתחררים במקום או באוויר, בולם אותם וכך יוצר אפקט של נעילת דיפרנציאל.
מתקדם ומוצלח
מרחב הפנים ליושבים מאחור השתפר משמעותית. תא המטען ענק. חבל שיש רק חמישה מושבים ולא שבעה. מבחינת אבזור ושכלולים - אין מה לדבר. טוארג בגרסת הספורט המאובזרת מכיל את כל העולם ואחותו: חיישנים ומצלמות מכל עבר, בקרת אקלים כפולה ומכופלת, דלת תא מטען שנפתחת חשמלית בלחיצת שלט, מושבי עור מתכווננים, שליטה מההגה על תיבת ההילוכים ועוד ועוד.
לסיכום. למי שחושק בכביש-שטח-פאר וגם בנסיעות שטח רציניות מומלץ לבחור בלנדרובר דיסקברי (לא לשכוח להחליף צמיגים); למי שרוצה סמל בפחות כסף מומלץ לבחור באאודי q5או וולבו xc60; ואילו למי שנרתע מהמחיר ומהדימוי של ב.מ.וו 5x או של מרצדס ml מומלץ לבחור בפולקסווגן טוארג. נכון שההופעה של הדור החדש פחות קרבית ומאיימת מבעבר, אבל טוארג החדש הוא כלי רכב מתקדם, מלוטש ומוצלח יותר מקודמו.
בעד: נוחות נסיעה, ליטוש, מנוע דיזל, עיצוב פחות כוחני
נגד: חמישה מושבים בלבד, יכולת שטח, עיצוב פחות כוחני
סיכום: פוליטיקלי קורקט
הדור החדש של פולקסווגן טוארג: פולו מנופחת עם תחושה של מכונית יוקרתית
יואב קווה
1.7.2010 / 17:49