שני הורים אל מול הנצח

>> ביום רביעי נפרדנו בחיבוקים מהגננת ובדמעות ושירה מהמורה ("לא רוצים חופש גדול / רוצים את חגית וזה הכל") ויצאנו אל הלא נודע. בעצם, די נודע.

כבר יותר מחודש אנחנו עוסקים בתכנון מערך הפעילות של הגורים - מבררים על קייטנות, מתאמים עם חברים, מחפשים בני משפחה פנויים - ובעיקר משלמים אלפי שקלים תמורת עיסוק הולם לילדים (לבינוני - שישה שבועות קייטנה בגן; לגדולה - שלושה שבועות קייטנת קרקס ואחר כך שבועיים בקייטנת אמנות, ולאחר שתסתיים יתחילו שבועיים עם הדוד הצעיר). הכל כדי לאפשר לזוג ההורים להמשיך לעבוד במהלך הקיץ.



הבעיה אינה נעוצה רק בעלות הכבדה שלרוב ההורים לא פשוט לעמוד בה. מיעוט ימי החופש שלנו מול ריבוי ימי החופשה של הילדים מקשה על ההורים העובדים. למי טוב שיש כל כך הרבה ימי חופש? ייתכן שחופשה של חודשיים משרתת את המורים, אבל ספק אם היא טובה למשק. הילדים בחופשה, ההורים לא, והקושי לצאת לעבודה שובר שיאים. חוץ מההורים שעיסוקם הוראה, הזוכים לצאת יחד עם ילדיהם לחופשה של חודשיים, השכיר המצוי מוצא עצמו ביולי-אוגוסט בבעיה קשה.



לרוב השכירים יש רק ימי חופש בודדים בשנה. גם אם נתעלם מכך שבמהלך השנה יש לילדים לא מעט ימי חופשה, מיעוט ימי החופשה שלנו מאפשר לנו בקושי שבועיים-שלושה של חופשה משותפת.



למורים עבודה קשה ושוחקת, מגיע להם להתרענן. גם לילדים נכון ובריא לשנות מסגרת, ולמלא בטריות לקראת שנת לימודים חדשה. אבל למה חודשיים שלמים? מדוע לא להסתפק בחודש-חודש וחצי? פעם דיברו על הקיץ והחום שמקשה על הריכוז כסיבה לחופשה ארוכה כל כך, אבל זה היה נכון בשנות ה-60. בינתיים המציאו את המזגנים.



אם טובת הילד היתה עומדת לנגד עיניו של משרד החינוך, היו מתייצבים כל אנשי החינוך ומזכירים שעבור ילדים בגילאי 6-7-8 ואפילו 9, חודשיים הם נצח. כל ספר הדרכה להורים מסביר כי גבולות ברורים עומדים בבסיס תחושת הביטחון של הילדים ומייצרים להם רוגע ואחיזה בעולם. הרוגע הזה נלקח מהם ברגע בתחילת יוני. הם נשלחים אל הלא ידוע. אל שוברי שגרה ארוכים שנהפכים למייגעים במקום מרעננים. אל מסגרות שמתחלפות אחרי שבועיים או שלושה, אל המחשב, הטלוויזיה וההורים שרק מנסים לעבור את הקיץ בשלום. איך בכלל אפשר לשמור על הילדים כאשר אין אפשרות לשבות יחד אתם מעבודה?



הכל ידוע. אבל ניסיונות שהיו לאורך השנים לקצר את החופשה בשבועיים או שלושה נבלמו מול הוועדים החזקים של ארגוני המורים. לאנשי החינוך אין שום סיבה לבטל את ההטבה המשמעותית הזאת. הרי אין עוד מקצוע בעולם שבו יוצאים לכל כך הרבה חופשות בשנה.



אותם עוד אפשר להבין. הבעיה המרכזית סביב נושא החופש הגדול וסביב איכות הלימודים ובתי הספר בישראל נובעת מכך שעדיין לא קם שר חינוך שטובת הילדים עומדת לנגד עיניו. שר חינוך שמוכן להתעמת כדי לשפר את איכות החינוך בישראל, ולא מבקש רק להעביר קדנציה בלי שביתה בדרך לתפקיד הפוליטי הבא.