אינייסטה במרחק יריקה

דרום אפריקה

>> שלב שמינית הגמר של משחקי גביע העולם הנפיק שני קרבות אטרקטיביים, בין ארבע מעצמות כדורגל. לנו שיחק המזל להיות בין עשרות אלפי האוהדים שצפו בהיסטוריה בזמן אמת. שתי שמיניות, שתי ערי בירה דרום אפריקאיות (למדינה יש שלוש בירות רשמיות), שלושה ימים, 1,000 ק"מ: מלחמת העולם של אנגליה-גרמניה בבלומפונטיין, והקרב של חצי האי האיברי בין ספרד-פורטוגל בקייפטאון.



בלומפונטיין, 27 ביוני



מלחמת העולם השלישית כבר לא תיפתח מצפון. היא מתרחשת היום, בקרב הגדול של אנגליה-גרמניה בשמינית הגמר. לשתי המדינות יש היסטוריה ארוכה שחורגת מעבר למגרשים. כבר בשעות המתוחות שלפני המשחק החלה בלומפונטיין להתמלא בעשרות אלפי גרמנים ובריטים נרגשים שמילאו את הרחוב הראשי בדגלים ושירים, תוך שאיבת כל מלאי הבירה המקומי.



"יש עשרה מפציצים גרמניים באוויר, הנה הפלנו עוד אחד!", שרים הבריטים בקול ניחר וממשיכים לנתץ מפציצים דמיוניים עד שלא נותר אחד בשמי לונדון במלחמה שנגמרה לפני 70 שנה. כמה חבל שלמחרת יתברר שהבליץ אכן התרחש בשנית - על כר הדשא.



העיר השלווה בלומפונטיין מארחת את המשחק האמוציונלי ביותר עד כה. מתגוררים בה 500 אלף איש ואין בה אטרקציות תיירותיות מלבד האצטדיון. יש לה רחוב ראשי אחד ובו פחות מעשרה מקומות בילוי. כעת דמיינו מה קורה כש-40 אלף אוהדים מנסים לבלות אחרי המשחק, ולא סתם אוהדים: בנים לשתי האומות זוללות הבירות הגדולות באירופה. לא טעיתם, כאוס.



לא רק במקומות הבילוי מתבררת אי ההיערכות לגל האוהדים. רבים נאלצו ללון במרחק של כמה שעות ממנה בשל חוסר במקומות. חיפשנו מקום לינה כמה ימים לפני המשחק, ללא הצלחה. לבסוף נאלצנו ללון בסוויטת הכלולות של ספק מיסיון ספק אכסנייה. בעלת המקום נחרדה מעט כששמעה ששני זוגות יישנו באותו החדר, אך מסתפקת ב-700 ראנד (כ-350 שקל) שאנו משלמים.



מיסיונריות נוצרית תלווה אותנו במהלך שהותנו בעיר. "שלום, אפשר להציע לכם ספר תנ"ך?" פנה אלינו באחד המקרים אדם מבוגר בכניסה לאצטדיון, תוך שהוא מושיט דף המציע לקורא "למצוא את האמת". "לא תודה, אנחנו יהודים", אני עונה בנימוס. "באמת? אז אתם מסודרים!", הוא מכריע.



באצטדיון היתה תצוגת עידוד שכמוה טרם ראינו. האנגלים והגרמנים עוטים שלל תלבושות - מאבירים מימי הביניים ועד ללהקות רוק, מניפים אלפי דגלים ושרים יחד. עוד שינוי שאנו שמים לב אליו: כמות הוובוזלות נחתכה לפחות במחצית. כנראה שלמסורת כדורגל עמוקה כל כך קשה להחדיר גימיקים חדשים.



במחצית אנו פוגשים את אמיר ואסף, בני 23, שמזהים אותנו לפי חולצות הפועל קטמון ירושלים שאנו עוטים בכל משחק. לאחר שיחת נימוסים קצרה הם שואלים אם אנחנו מתעניינים בעבודה בעגלות. הם חיים ביוהנסבורג ומוכרים מוצרים בעגלות המוצבות בקניונים. לאחרונה הם השתדרגו ונהפכו לבעלי עגלות משלהם. אנחנו לא מתפתים במיוחד להצעה ואני שואלת כמה הם מרוויחים. "בחודש וחצי, בתור עובדים, הרווחנו 40-50 אלף שקל" עונה אסף. "ואל תשכחו שהכל פה זול ב-50%". פתאום ההצעה נהפכת לאטרקטיבית.



קייפטאון, 29 ביוני



1,000 ק"מ של כביש ישר מפרידים בין בלומפונטיין לקייפטאון, עיר הבירה הדרומית. הנסיעה על הכביש מגלה לנו טפח נוסף בעיכוב בלוח הזמנים של הבנייה לקראת המונדיאל. הדרך הראשית, שאמורה היתה להיבנות מחדש, עדיין לא מוכנה. אנו נאלצים לעצור ולהמתין לא מעט פעמים בשל עבודות.



לבסוף אנו מגיעים לקייפטאון היפהפיה. בניגוד לבלומפונטיין הקטנה, המסורתית והישנונית, קייפטאון ערוכה ומזומנה לשפע האוהדים - והמחירים בהתאם.



האצטדיון, הבנוי על חוף הים הוא היפה ביותר שראינו. האווירה משוחררת יותר מבכל מקום אחר במדינה. אולי זה הים, אבל לנו, ירושלמים שכמותנו, קייפטאון מזכירה קצת את תל אביב. יש לנו ארבעה כרטיסים נוספים שעלינו למכור. אנו חוששים שלא נקבל עבורם מחיר מלא. המחיר הרשמי, שבו רכשנו אותם לפני כשנה, היה 150 דולר. אך החששות מתבדים ובתוך שתי דקות הם נמכרים בכניסה לאצטדיון ברווח של 150 שקל לכרטיס.



האוהדים הספרדים צבעוניים ורועשים. הפורטוגזים, לעומת זאת, לא מעניקים קרב הוגן. כמו במשחקים הקודמים, המקומות שלנו הם ביציעים העליונים - צריך הרבה מזל וכסף כדי לשבת בסמוך לכר הדשא. במחצית, זה שלצדי גם בימי חול לא מתאפק. "בואי נתגנב ליציע התחתון", הוא מפציר בי בעיניים נוצצות. אני מהססת אך בתוך רגע אנו חומקים מהשומרים ונוחתים בשני כיסאות פנויים בשורה השנייה. אני מתבוננת במתרחש לפני בעיניים בורקות: אנדרס אינייסטה במרחק יריקה. מהלכי כדורגל גאוניים מתבשלים ממש מולי. ברגעים כאלה קשה שלא למחות דמעה.



ספרד מנצחת, כריסטיאנו רונאלדו מובס ואנו מרוצים. ביציאה אנו מפטפטים עם שני אוהדים. "מאיפה אתם?", הם שואלים. "מישראל". הם מחייכים. "אנחנו מערב הסעודית, נעים להכיר". המבוכה מסתיימת כשאני מציעה את הכרטיסים שלנו לרבע הגמר תמורת נפט. "ככה זה כאן", הם מסכמים. "כדורגל מלכד את כולם".