>> משהו כנראה בכל זאת משתנה לטובה בכל הקשור להגנה על החופים בישראל. יש סימנים לכך שמוסדות התכנון, שאישרו במשך שנים בנייה בצמוד לים התיכון ולכנרת, מתחילים לשנות גישה. מדובר לא רק בדחיית תוכניות גדולות, אלא גם בהטלת מגבלות על בנייה בהיקף מצומצם ומקומי. כך, לפני כחודשיים נדחתה תוכנית שהגישה קבוצת כנרת להקמת שני מבנים מסחריים, כחלק מתוכנית להקמת חניון חדש, בצדו הדרום-מערבי של האגם.
מדובר בתוכנית שיזמה קבוצת כנרת שבמסגרתה ביקשה להקים חניון ציבורי בין כביש 90 (הצמוד לכנרת) לבין האגם. החניון אמור להכיל 115 מקומות חניה לכלי רכב פרטיים ועוד כמה מקומות לאוטובוסים. כמנוף כלכלי, שהיה אמור לממן את ההקמה והתפעול של החניון, ביקשה הקבוצה להקים גם תחנת רענון לנוסעים בכביש ולנופשים בכנרת: שני מבנים בגובה שתי קומות בשטח כולל של 600 מ"ר.
הוועדה לתכנון ובנייה מחוז צפון החליטה לקדם את התוכנית ואישרה להפקידה, אבל אז הועברה התוכנית לאישור הולחוף (הוועדה לשמירת הסביבה החופית) - ועדת תכנון ארצית שהחלה לפעול לפני כחמש שנים כחלק מיישום החוק לשמירת הסביבה החופית.
הולחוף החליטה לאשר את תוכנית החניון, אם כי בלא שימוש באספלט, כדי שיהיה אפשר להחזיר את המצב בשטח לקדמותו ולצמצם ככל האפשר את הפגיעה בשטח. ואולם את הקמת המבנים החליטה הוועדה שלא לאשר לאחר שהגיעה למסקנה כי הקמתם תפגע בנוף החופי. גם הצעה של קבוצת כנרת לצמצם את הבנייה ל-300 מ"ר לא שיכנעה את חברי הוועדה.
"זהירות יתרה בסביבה החופית"
מדובר בהחלטה בעלת חשיבות עקרונית, אם כי יש להדגיש שהיא עדיין לא משקפת מדיניות כוללת ועקבית. כך, במקרה של חוף הבונים, הנמצא בשמורת טבע, אישרה הוועדה לפני כשנה הקמת מבנים ליד החוף כדי לסייע בפיתוח תיירותי של המקום.
קבוצת כנרת הגישה ערר על ההחלטה ולפני חודשיים הוא נדחה ברוב קולות בידי ועדת המשנה לעררים, הפועלת כחלק מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה. הוועדה ציינה כי לאחר בחינת הדברים היא לא מצאה נימוק משכנע לאשר את הבנייה המוצעת בתוכנית, והוסיפה כי לא ממש הובהר מדוע יש צורך במבנים.
לדברי הוועדה, קבוצת כנרת הצדיקה את הקמת המבנים בכך שהם יתפקדו כמזנון ובית קפה ויממנו למעשה את תפעול החניון. עם זאת, הדגישה הוועדה, לא ניתן הסבר משכנע לכך.
"הצדקת התוכנית רק על סמך טענה בעלמא, תחושות או השערות בדבר היתכנות כלכלית או צורך במזנון, שלא הוכח, עומדת בסתירה לחוק ולתכליותיו", ציינה ועדת הערר. "היא אינה עולה בקנה אחד עם הזהירות היתרה שיש לנהוג בסביבה החופית. אם אכן נדרשת חניה במקום, יתכבדו הגורמים האמונים על הנושא, יבצעו את הבדיקות הנדרשות וינקטו ההליכים הדרושים והמקובלים. ייתכן כי במסגרת זו יימצאו פתרונות שונים לכדאיותו הכלכלית של החניון, בלי שיהיה צורך לבנות בשטח מבנה כלשהו".
שניים מחברי ועדת הערר בכל זאת סברו כי היה צריך לאשר את התוכנית של קבוצת כנרת. לטענתם, ועדת התכנון המחוזית, שאישרה את התוכנית, סברה שיש מקום להקמת "מבנה רענון". עוד אמרו השניים: "מקובל עלינו כי במקום שמוסכם כי נדרש להקים חניון ציבורי המשרת את באי האזור, יש מקום ראוי לספק לציבור גם שירותים בסיסיים ויכולת להתרענן במקום. בדעת המיעוט גם הודגשה נכונות היזם להקטין את שטח הבנייה.
עמדתם של רוב חברי ועדת הערר בעניין זה היתה שאמנם הועלתה הצעה לצמצום הבנייה אבל תוכנית בנייה כזו לא הוצגה בפני הולחוף ולא התקיים בה כל דיון מעמיק.
"חטא הרווח"
גם עו"ד עופר טויסטר, בעליו של משרד המתמחה בדיני תכנון ובנייה, סבור כי החלטתה של ועדת הערר שגויה. "בחופי הכנרת צריכים מגרשי חניה והקיבוץ יזם חניון כדי לשרת את הציבור. בעקבות ההחלטות כפי הנראה לא יהיה חניון, כי בלא מבנה מסחרי אין ככל הנראה כדאיות כלכלית לחניון.
"לציבור, ובעצם למדינה, אין תקציב לחניונים - ולכן צריך לעודד יוזמה פרטית בעניין. אם יש יישוב בפריפריה, כמו קבוצת כנרת שרוצה ליזום, צריך ללכת לקראתו כדי לאפשר לתושביו תעסוקה".
הוועדה פסלה הקמת מבנה מסחרי על חוף הכנרת
מאת צפריר רינת
2.7.2010 / 10:39