"הסיכוי למציאת נפט באזורי הרישיון בים התיכון העמוק שבהם פועלות דלק ונובל אנרג'י הוא 10%-15%, אבל הוא לא נבדק מעולם" - כך אמר ביום חמישי מנכ"ל נובל אנרג'י, צ'ארלס דיווידסון.
דיווידסון, שהשתתף בפאנל על שוק חיפושי הגז והנפט שנערך כחלק מהוועידה השנתית של הבורסה לניירות ערך בלונדון, אמר: "אני מהסס לדבר על כך כי יש לאנשים בישראל נטייה להתייחס להצהרות על סיכויים כאילו מדובר בתגליות של ממש. בחלק התחתון של האזורים שחקרנו ישנו חלון שיכול היה לייצר נפט. אבל אנחנו לא יודעים אם באמת יש שם נפט. זהו אזור שמעולם לא נבדק.
"האם יכול להיות נפט בחלק העמוק של הרשיונות? התשובה היא כן. מערכות כאלה מייצרות נפט, או נוזלים, אבל צריך לבדוק אם נוצר מאגר שבו הנוזלים האלה כלואים".
"שיעור עצום של סיכון"
בתשובה לשאלה על ההבדל בין השקעה בחיפושי נפט וגז לטווח ארוך להשקעות ספקולטיביות, אמר מנכ"ל דלק אנרגיה גדעון תדמור, שהשתתף גם הוא בפאנל: "ככל שישנם פרויקטים רבים - כך טוב יותר. העובדה שדלק חנכה תחום חדש היא חדשות טובות. ברור שכל משקיע צריך לבחון היטב במה הוא משקיע, וברור שאנחנו מדברים על חיפושי נפט וגז - שבהם כישלונות הם חלק מהמשחק, בדיוק כמו שההצלחות הן חלק ממנו.
"בקרב החברות בתחום שנסחרות בבורסה ישנן חברות כמו דלק שלהן מגוון של פעילויות, ויש גם גופים שמבוססים על ספקולציה סביב פרויקט בודד. אני חושב שזה דבר טבעי, וכאשר מדברים על הבורסה בתל אביב, אני חושב שיש מקום גם למניות מהסוג הספקולטיבי".
דיווידסון הוסיף על כך: "ראינו דברים דומים סביב העולם, ואם תבדקו מה קורה בארה"ב תמצאו שיש ריצה לקידוחים ולתפיסת שטחים לאחר כל תגלית משמעותית. אנחנו כבר ראינו את זה ארבע או חמש פעמים. מבלי לפגוע באלה שבאים לאחר מכן, אני רוצה להדגיש שיש יתרון עצום בלהיות המוביל - ובמקרה של ישראל אנחנו המובילים, עם השותפים שלנו.
"צריך גם לבחון את היכולת להוציא לפועל את התוכניות - ויש הבדל גדול בין קידוחים יבשתיים לקידוחי הים העמוקים, שמצריכים שימוש בטכנולוגיה העדכנית ביותר בתחום. במקרה של תמר היה עלינו לגייס אסדת קידוח ולהביא אותה מאפריקה, ועד שסיימנו את הקידוח ההשקעה הגיעה ל-300 מיליון דולר. צריך לבחון לא רק את הרישיונות שיש לחברות אלא גם את יכולת הביצוע שלהן. אלה עדיין עסקים בסיכון גבוה מאוד.
"כשאנחנו מודיעים על פונטציאל - השוק בישראל מגיב כאילו שהודענו על תגליות, וזה מדאיג אותי. אלה לא תגליות. - מדובר ב-prospects (אזורים עם פוטנציאל לממצאים חיוביים) והם באים עם המון סיכון. יש שיעור עצום של סיכון בעסק הזה.
"זה מה שאנחנו עושים בנובל - אנחנו מנהלים סיכונים בתיק של הזדמנויות. אנחנו חייבים להיות זהירים. משקיעים צריכים להבדיל בין רעיונות וקונצפטים לבין משהו שהוא אמיתי - כמו תמר.
תדמור: "אני לא רואה שום סיכון גיאו-פוליטי"
בהתייחסו לסיכון הגיאו-פוליטי בקידוחי הגז והפקתו - שנובע מטענות של גורמים בלבנון ובקפריסין בדבר בעלות על הממצאים - אמר דיווידסון כי נובל מעסיקה חברות שמבצעות ניתוחי סיכון שאינם קשורים לקידוחים עצמם, וכי בהערכות שלהן ישראל מדורגת במקום גבוה.
"אנחנו פועלים בישראל כבר 12 שנה, וברור שאנחנו מרגישים נוח עם זה", אמר דיווידסון, "אבל אנחנו גם מעסיקים חברות צד ג' שמדרגות את כל המדינות בעולם, לא רק בהקשר הפוליטי, אלא גם בכל הקשור לאמינות של מערכת החוזים והחוק. ישראל זוכה לדירוג גבוה בתחום הזה".
תדמור הוסיף: "ישנם איזורים בעייתים יותר מישראל. בהשוואה לאזורים אחרים שהם מקורות לנפט וגז, ישראל היא איזור בטוח. אני לא רואה שום סיכון גיאו-פוליטי בקידוחים שלנו".
בתשובה לשאלה בעניין השפעת תגליות הגז על הכלכלה הישראלית, אמר דווידסון כי ההשפעה הגדולה הראשונה תהיה בחיסכון של מיליארדי דולרים בעלויות הייצור של חשמל, וכי החיסכון הזה יכול לגדול גם פי שניים ופי שלושה. לדבריו, יתרון נוסף הוא העובדה שהאנרגיה מגז טבעי היא נקייה יותר מאנרגיה שמיוצרת מנפט או מפחם.
תדמור אמר כי היתרונות למשק יכולים להיות אף גדולים מההערכות הנוכחיות, מכיוון שהאנרגיה הזולה שתזרום מהתגליות בים יכולה להיות המנוע של הרפורמה בחברת החשמל - תהליך שעליו מדברים זה שנים ארוכות.
"השפעה נוספת היא ביכולת להניע מתקני התפלה, שיכולם להיות עוד גורם צמיחה לכלכלה הישראלית. "אני חושב שזה שינוי ענק", אמר תדמור, "ושתהיה לו השפעה גדולה עוד יותר אם הממשלה תבין שמדובר בפרויקט משמעותי מאוד והיא צריכה להתמקד בו כדי לזרז את הפקת הגז ממאגר תמר ולזרז קידוחים נוספים."