>> לפי טיוטת חוק ההסדרים, שרות החובה בצה"ל לגברים יקוצר בהדרגה מ-36 חודשים כיום ל-30 חודשים בינואר 2016. לפי החוק, שרות החובה יקוצר ל-35 חודשים בתחילת 2011, ויפחת בחודש נוסף בתחילתה של כל שנה בין 2012 ל-2016.
על קיצור השירות בצה"ל המליצה ועדת בן בסט ב-2006 וועדת ברודט ב-2007. ההמלצות אושרו על ידי הממשלה, אולם לא יושמו על ידי צה"ל. לדברי האוצר, משך שירות החובה הארוך בצה"ל, הנגזר בעיקר מהצורך הביטחוני בכוח לוחם גדול, יוצר עודף כוח אדם משמעותי בדרגי המינהלה והעורף. לפי האוצר, שירות החובה במתכונתו הנוכחית עולה למשק כ-11 מיליארד שקל בשנה - 1.7% תוצר.
קיצור השירות יאפשר שחרור מוקדם יותר של חיילים בתפקידים עורפיים, ובכך ייעל את צה"ל ויקדים את כניסת המשתחררים לשוק העבודה. בנוסף, ההחלטה תביא לתגמול כספי גבוה לחיילים בתפקידים קרביים.
עוד מבקש האוצר, כמו בשנים קודמות (בהן לא אושרו ההצעות על ידי הממשלה), למכור את קו הייצור של טנק המרכבה עד ל-1 ביולי 2011, ולהפריט פעילויות נוספות של יחידת מרכז שיקום ואחזקה בצה"ל. לטענת האוצר, מכירת קו הייצור של המרכבה תביא לחיסכון תקציבי ניכר ותאפשר לצה"ל להתמקד בליבת העשייה הצבאית.
לפי טיוטת חוק ההסדרים, תהליכי הרכש במשרד הביטחון יושוו לתהליכי הרכש המקובלים במשרדי הממשלה האחרים. שר האוצר, בהתייעצות עם שר הביטחון, יביא לאישור הכנסת תיקון לחוק חובת המכרזים עד ה-31 במארס 2011, שיהפוך את מכרזי משרד הביטחון לשקופים ופומביים יותר. לפי טיוטת החוק, יוקם ממשק אלקטרוני בין מערכת הרכש הממוחשבת של משרד הביטחון לבין מערכת המרכב"ה (מחשב משרדי הממשלה).
חוק ההסדרים מציע גם להגביר את הפיקוח והבקרה האזרחיים על הוצאות השכר במערכת הביטחון, בין השאר כדי להביא לחיסכון בעלות השכר והגמלאות בצה"ל, שמסתכמים ב-16 מיליארד שקל בשנה. לפי חוק ההסדרים החדש, החל מ-2011 ייקבעו הזכויות לקצבה לאנשי הקבע על ידי הממונה על תשלום הגמלאות באוצר, בהתאם למנגנון הקיים לכלל משרדי הממשלה וגופים ביטחוניים שאינם צה"ל. החל ב-2012 ייחתמו הנחיות ביצוע שכר למחלקה לשירותי פרט ותשלומים שבצה"ל על ידי החשב הכללי באוצר. כדי להגביר עוד את הפיקוח של האוצר על תקציב מערכת הביטחון קובע החוק כי כל הפחתה בתקציב משרד הביטחון תהיה חייבת באישור של חשב משרד הביטחון, שהוא איש החשב הכללי באוצר.
חוק ההסדרים החדש מציע להעלות בהדרגה, החל ביולי 2011, את גיל המינימום לשחרור מצה"ל המזכה בפנסיה צבאית. לפי החוק, הגיל עבור חיילים הנמנים עם המערך הלוחם יעלה ל-45 שנה, ועבור קצינים ונגדים שאינם נמנים עם המערך הלוחם ל-52 ו-57 שנה בהתאמה. כיום בצה"ל ניתן לפרוש משירות קבע בגיל 42. גיל הפרישה הממוצע של אנשי הקבע הוא 45-46 שנה. המהלך אמור לחסוך לצה"ל 2.5 מיליארד שקל בשנה, שיופנו להתעצמות. לפי החוק, ב-2018 יבחנו שרי האוצר והביטחון את האפשרות להעלות פעם נוספת את גיל הפרישה מצה"ל.
בנוסף ממליץ האוצר להפחית עד 2013 את מספר משרות הקבע המובהק ב-1,000, ולהמיר את המשרות בסוג העסקה אחר (סדיר, קבע זמני או אזרחים עובדי צה"ל). במסגרת תיקון עיוותי מיסוי בצה"ל, מציע האוצר כי החל מספטמבר 2010 יבטל הרמטכ"ל את תשלום גילום המס על זקיפת הטבה על רכב צמוד בצה"ל למשרתי קבע מהמערך הלא לוחם. שר הרווחה יתקן את תקנות הביטוח הלאומי כך ששיעור דמי הביטוח המנוכים משכר אנשי הקבע יהיה זהה לתשלומי שאר העובדים במשק החל ב-2011. שרי הבריאות, האוצר והביטחון יתקנו את תקנות ביטוח בריאות ממלכתי כך ששיעור דמי הביטוח המנוכים משכר אנשי הקבע יהיה זהה לזה של שאר העובדים במשק החל ב-2011.
ההצעות החשובות ביותר בתחום
קיצור שירות החובה בצה"ל לתקופה של שנתיים וחצי
מכירת קווי הייצור של טנק המרכבה
הגברת הפיקוח על השכר במערכת הביטחון
העלאת גיל הפרישה מצה"ל עבור אנשי קבע
הפחתת מספר אנשי הקבע המובהקים
שירות החובה בצה"ל יקוצר לשנתיים וחצי, גיל הפרישה יעלה
מוטי בסוק
4.7.2010 / 7:08