בסוף השבוע התנהלו מאמצים של הרגע האחרון במטרה לגבש נוסח משותף למשרד האוצר ולמשרד ראש הממשלה של התוכנית לקידום ההיי-טק. התוכנית אמורה להיות מוצגת היום בישיבת הממשלה.
לפי מקורבים למגעים, יזמו משרד ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה את הדיון לאור מרכזיות התוכנית בשינויים המבניים המתוכננים במשק.
חילוקי הדעות נגעו לערוצי המימון של תעשיית ההיי-טק בישראל. על פי הצעת האוצר, ועדת מכרזים שימנה החשב הכללי באוצר תגבש מנגנון שיאפשר למדינה להשתתף בסיכון בהשקעה בקרנות הון-סיכון באמצעות מתן הגנה מוגבלת למוסדיים. כך, לפי האוצר, יגדל שיעור המשקיעים הישראלים בקרנות, המבוססות כיום בצורה כמעט מוחלטת על הון זר.
יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, תומך בהצעת זו, אך סבור שהיא אינה מהווה פתרון מימוני מספק לענף. קנדל סבור כי יש ליצור ערוצי מימון חדשים לענף ההיי-טק, לצד קרנות ההון סיכון, והוא הציע להקים קרן משותפת לממשלה ולגופים המוסדיים שבאמצעותה ישקיעו המוסדיים בהיי-טק. לפי קנדל, לאחר הקמת הקרן והעמדת המימון המשותף, ייבחר הגורם שינהל אותה. אם הקרן תצליח, ניתן יהיה להקים קרנות דומות כל שנה-שנתיים.
במשרד האוצר ראו בהצעה התערבות עמוקה מדי של הממשלה בשוק החופשי. בכירים במשרד ציינו כי עדיף לתת לגופים המוסדיים לשנות את מודל המימון של קרנות ההון סיכון בגיוסים הבאים שלהן.
בסביבתו של ראש הממשלה קיימת תמיכה בגישתו של קנדל, מתוך הערכה כי קרנות ההון סיכון, שכיום מספקות את עיקר התמיכה בהיי-טק, כנראה אינן מודל המימון המתאים לאתגרים הבאים, ושיש לבחון חלופות להרחבת אפשרויות המימון.
למנוע משבר מימון
"צריך להסתכל שני צעדים קדימה ולא להיקלע למשבר מימון בהיי-טק", אמר מקור במשרד ראש הממשלה. "מדובר במהלך בעל חשיבות גדולה מאוד לישראל, מכיוון שמדובר בתעשייה מרכזית במשק. קנדל אינו מתנגד לתוכנית האוצר, אלא רוצה להוסיף עליה. הוא רוצה מהלך משמעותי יותר בתחום המימון".
מקורות ממשלתיים ציינו קיימת הסכמה רחבה בממשלה, בתעשייה ובקרב כלכלנים, לפיה מדובר בתוכנית חשובה, שתהיה חלק מרכזי בשינויים המבניים שהממשלה תקדם בשנים הבאות. הממשלה צפויה לאמץ רשמית את התוכנית בעוד כשבועיים, במסגרת החלטתה בעניין התקציב, חוק ההסדרים והשינויים המבניים במשק.
התוכנית לקידום ההיי-טק עוסקת בניסיון לרכז את פעילות ההיי-טק במימון ממשלתי באקדמיה, בתעשייה ובמערכת הביטחון תחת הכוונה של גוף מרכזי, שיבטיח זרימה משלב המחקר האקדמי למוצר המסחרי. התוכנית מדגישה את חשיבות ההכוונה הממשלתית של המו"פ לפיתוח תחומים מחוללי צמיחה שבהם יש לישראל יתרון יחסי. בנוסף עוסקת התוכנית בהשבת מוחות, בסדרת הקלות כספיות, רובן במס, למשקיעים בהיי-טק ובהכנסת הגופים המוסדיים למימון התחום.