>> האם שאלתם את עצמכם פעם: "מהם בעצם יעדי החיסכון שלי"? רבים חוסכים כסף מבלי להחליט למה הוא מיועד. הם חושבים על הישרדות וחוסכים ליום סגריר. הם אומרים לעצמם: אולי בעוד חודשיים יקרה לי משהו? אולי יפטרו אותי? אולי אזדקק לכסף מסיבות בריאותיות דחופות? אולי קרוב משפחה ייקלע לצרות ואצטרך לעזור לו? במקרה הטוב, אם הכל יהיה בסדר, הכסף יישמר ויצטרף לחיסכון הפנסיוני שלי.
חוסך כזה הוא שונא סיכון מושבע. מכיוון שהכסף צריך להיות זמין בכל עת, אסור שהיקף החיסכון ייפגע אפילו לשנייה. הוא חייב לעלות כל הזמן - בכל חודש, בכל שבוע, ואם אפשר אז גם בכל יום. ואם לא לעלות, לפחות לא לרדת.
כשחיסכון משמש למטרות קצרות טווח, הוא מנותב רק לנתיב חסר הסיכון. נכון להיום זהו גם נתיב שאין בו כמעט תשואה. הבעיה היא שבפועל, רוב האנשים שפועלים כך לא יזדקקו לרוב הכסף בטווח הקצר. למעשה, החיסכון שלהם ישכב שנים ארוכות ויפסיד תשואה אלטרנטיבית גבוהה בהרבה. אבל לחששנים לא אכפת. העיקר שבין יום שני ליום חמישי הם לא יפסידו. אילו אנשים היו יודעים מראש שבכסף לא ייעשה שימוש במשך עשר או 20 שנה, ייתכן שהיו מובילים אותו לאפיקים מסוכנים יותר ורווחיים יותר.
עד כמה גדול ההבדל הזה יכול להיות? הנה תרגיל. נניח שבידיכם 200 אלף שקל שאותם אתם מעוניינים לחסוך לטווח זמן ארוך. בתוך כמה זמן יוכל הסכום הזה לצמוח למיליון שקל? זה תלוי באפיק ההשקעה ובתשואה הממוצעת.
אם החיסכון יושקע באפיקים סולידיים, שמניבים תשואה של 3% בשנה, המטרה תושג לאחר 56 שנה. תשואה של 5% בשנה תצמיח את החיסכון למיליון שקל בתוך 34 שנה. הדרך היחידה להגיע למיליון שקל מהר יותר היא באפיקים בעלי תשואה עדיפה. תשואה שנתית של 8%, למשל, תביא את החיסכון למיליון שקל בתוך 22 שנה. באפיקים שמניבים 10% בשנה, היעד יושג בתוך 18 שנה בלבד.
האם 18 שנים הן טווח זמן ארוך מדי? האם זה לא מה שעושים הורים שחוסכים לצורך עזרה בלימודים או רכישת דירה לילדיהם? האם אנשים שנוטלים משכנתא ל-25 שנה אינם מסתכלים על יעד ארוך טווח? בוודאי שכן. כעת נותרה רק בעיה קטנה: היכן בדיוק מוצאים מוצרים פיננסיים שנותנים תשואה שנתית ממוצעת של כ-10%?
המוצרים הפיננסיים שמניבים תשואות של 10% אמנם אינם חסרי סיכון, אבל לדעתנו, התמורה שהם מסוגלים לספק לאורך זמן מצדיקה סיכון שכזה, לפחות כחלק מתיק ההשקעות. היא בוודאי מצדיקה את המאמץ לנסות ולהבין עד כמה מוצרים שכאלה יכולים להתאים לכם.
רוב הקרנות ותעודות הסל שמפורטות כאן ומחלקות ריבית חודשית גבוהה, מבוססות על אג"ח בעלות תשואה גבוהה (high yield) או על מוצרים מובנים שפועלים בהתאם לתנאי סף שונים. ניתן למצוא בהן נכסים בעלי רמות סיכון שונות: אג"ח של ממשלת ארה"ב, אג"ח קונצרניות, אג"ח מוניציפליות, אג"ח מגובות משכנתאות ואג"ח זבל. חלקן הן קרנות המשקיעות במניות המחלקות דיווידנד. לצד אג"ח זבל מושקעות חלק מהקרנות המוזכרות באג"ח של חברות וממשלות בשווקים מתעוררים או אג"ח מיוחדות, כמו אג"ח קטסטרופה, שמשלמות תשואה גבוהה כל עוד זו אינה מתרחשת.
מי שירצה להשקיע במוצרים אלה, יצטרך להבין באופן יסודי מהו הסיכון שגלום בכל מוצר. מוצרים שמשקיעים באג"ח הנותנות תשואה גבוהה, חשופים לשינויים בריבית ובאינפלציה ולסיכוני מאקרו במדינה שבה פועלת החברה. הסיכון המרכזי הוא, כמובן, אפשרות של חדלות פרעון בכל אחת מהאג"ח המוחזקות בקרן. עם זאת, הפיזור הרב של הניירות מנטרל חלק גדול מהסיכון. המוצרים שמוזכרים כאן אמנם מבטיחים בתשקיפיהם חלוקת ריבית קבועה בכל חודש, אבל מציינים בתשקיפים גם שהחלוקה אינה מובטחת. זרם התשלומים עשוי לקטון, לפי החלטת מנהל הקרן ומצב הענף. בעבור ישראלים יש בהם גם סיכון מטבעי.
ואולם סיכון הוא עניין שמשקיעים חייבים ללמוד לחיות עמו. בכתבה שלפניכם ניסינו למצוא אפיקי השקעה, שעל אף הסיכון והמשבר הפיננסי העניקו גם בשנים האחרונות קופונים, ריבית ודיווידנדים המייצגים תשואה שנתית של כ-8%-10% על ההשקעה. כל התעודות והקרנות שמוצגות בכתבה שלפניכם נסחרות על בסיס יומי בבורסות בארה"ב והן בעלות נזילות וסחירות סבירה - לפחות בכל מה שקשור למשקיעים פרטיים.
אם תרצו, התשלום במזומן, שבחלק גדול מהקרנות מגיע פעם בחודש, משקף מעין "שכר דירה", בדומה למה שמקבלים אנשים שמחזיקים בבעלותם דירות להשכרה. בהתחשב ברמת המחירים הלא נמוכה של דירות בישראל, קשה להגיד איזו מהאלטרנטיבות האלה מגלמת סיכון פוטנציאלי גבוה יותר.
10 דרכים לקבל 10% בשנה
מאת עמי גינזבורג ונתן שבע
4.7.2010 / 7:08