חוק ההסדרים מנטרל את הטייקונים

חוק ההסדרים, שנולד לפני כ-25 שנה, הוא פלטפורמה חקיקתית המשמשת את הממשלה לאישור מהיר של אוסף חוקים, הכוללים רפורמות, צעדים וגזרות, שהסיכוי לאישורם בנפרד אינו גבוה.

כריכת חוק ההסדרים עם חוק התקציב מאפשר להפעיל לחץ על חברי הכנסת לאישורו. חברי הכנסת יודעים שאם החוק לא יאושר, שר האוצר לא יגיש את התקציב לאישור הכנסת בקריאה השנייה והשלישית. מכיוון שאי אישור התקציב בקריאה שנייה ושלישית עד 31 בדצמבר מביא להפלה אוטומטית של הממשלה ולפיזור הכנסת, האיום על כיסאותיהם מביא את הח"כים לאשר את החוק בכל שנה.

חוק ההסדרים אושר לראשונה בתקופת ממשלת האחדות הלאומית בשנות ה-80, כאשר שמעון פרס שימש ראש הממשלה ויצחק מודעי כיהן כשר האוצר. נוכח המשבר הכלכלי באותה תקופה, כלל החוק, שנלווה לחוק התקציב, גזרות וקיצוצים רבים. מאז כבר הסתיים מצב החירום, אבל הדבר לא מנע מהממשלה להגדיל שנה אחר שנה את נפחו של חוק ההסדרים, למורת רוחם של הח"כים.

במהלך השנים כלל האוצר במסגרת החוק שורה של "עזים", כלומר סעיפים שהוכנסו לחוק כדי לעורר את התנגדותם של הח"כים. לאחר הכנסת הסעיפים ניהל האוצר מו"מ להוצאתם, בתמורה לתמיכה של הח"כים ביתר הסעיפים. בין העזים המוכרות של האוצר ניתן למצוא את ביטול המע"מ באילת, ביטול הטבות המס לעובדי משמרות, הטלת מס על קרנות ההשתלמות ועוד.

הביקורת העיקרית נגד חוק ההסדרים מתייחסת לכך שבתוך זמן קצר של פחות מחודשיים נדרשים הח"כים לאשר - במהירות הבזק ובלא דיון מעמיק - שורה של רפורמות משקיות חשובות, שחלקן אינן קשורות כלל לתקציב.

מצד שני, הסיכוי של משרד האוצר לאשר את הרפורמות בלא חוק ההסדרים קלוש. אשתקד, למשל, נכלל בחוק ההסדרים סעיף המאפשר את פעילותו של מפעיל וירטואלי בענף הסלולר, שיקנה זמן אוויר במחיר סיטוני מהחברות הקיימות וימכור אותו ללקוחותיו. בהתאם לסעיף, שנועד להגביר את התחרות בענף הסלולר, קיבלה באחרונה רשת המשביר לצרכן אישור של מפעיל וירטואלי.

הסעיף התקבל למרות לחצים כבדים שהפעילו חברות הסלולר, שגם כיום מפעילות מסע לחצים חסר תקדים על שרי האוצר, התקשורת וחברי הכנסת להתנגד להפחתת דמי הקישוריות בענף (שאינה טעונה כלל את אישור הכנסת). חברות הסלולר גם מתנגדות לסעיפים בחוק המתייחסים לכניסתו של מפעיל סלולר חמישי, ואמורים לאפשר לו להשתמש בתשתיות של חברות הסלולר הקיימות. לצורך המאבק גייסו החברות צבא של לוביסטים ויועצים אסטרטגיים, במטרה להשפיע על הח"כים. כיוון שכך, הסיכוי להעביר את הרפורמה מחוץ לחוק ההסדרים שואף לאפס.

במקרים שבהם הח"כים מגלים סימני חולשה וכניעה לטייקונים ואינם נלחמים להגברת התחרות במשק, מוטב להשתמש בחוק ההסדרים במידה הראויה כדי לשפר את מצבו של הצרכן. שהרי הח"כים צריכים בסופו של דבר לשמש שליחי הציבור ולא לוביסטים של הטייקונים.