"במשך כמה חודשים מוצגת תזה מסוימת באופן חד-צדדי, שטחי, טועה ומטעה. אני לא אוהב הצגות חד-צדדיות ולא מאוזנות, והגיע הזמן לחשוף את האינטרס שמאחורי נשף המסיכות הזה" - במלים הקשות הללו פותח ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, את הראיון שבמהלכו עוד ירים את קולו כמה פעמים.
לפני כשבוע וחצי פורסם כי חברת פרטנר שכרה את שירותיו של זליכה, רואה חשבון ודוקטור לכלכלה, כדי שיתמוך במלחמתה חסרת התקדים נגד הפחתה חדה של דמי הקישוריות. הצטרפותו לסוללת היועצים של פרטנר עוררה תמיהה בקרב רבים שכן רק לפני שבעה חודשים כתב זליכה עבודה כלכלית לחברת סלולר אחרת, מירס, שבה הוא טוען כי יש להפחית את דמי הקישוריות כחלק ממהלך כולל למען הרחבת התחרות.
זליכה, שניחן בישירות עודפת, ממהר כבר בתחילת דבריו לבטל את הטענות לחוסר עקביות. "הניסיון להעלות ספק שמא אני מתנגד להטבה מירבית לצרכן גובל בהשמצה. יתר על כן, מסע הצלב והקמפיין החד-צדדי שמנוהלים בעיתונות מעוררים בי זיכרונות לא נעימים מימי הרפורמה הכושלת של ועדת בכר, שעליה הצרכן שילם ועדיין משלם".
זליכה הוא לא עוד יועץ. בתקופתו כחשב כללי במשרד האוצר הפך זליכה את התפקיד האפור לחוד החנית של המלחמה בשחיתות הציבורית. הוא היה לוחם טוטלי, חד ממדי, כאשר התמודד מול ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט ושר האוצר אברהם הירשזון. הוא לחם למען מה שנתפש בעיניו כאינטרס הציבורי, אך לא פעם נטען נגדו כי הוא מקדם את האינטרסים הפוליטיים של האיש שמינה אותו לתפקיד - בנימין נתניהו. לקראת סוף שנת 2007 פרש זליכה מהחיים הציבוריים לאחר קדנציה סוערת, בלשון המעטה, שבמהלכה הצליח בכישרון תקשורתי רב להפוך לדמות מוכרת בכל בית. מאז פרישתו הוא מספק, בין השאר, חוות דעת כלכליות לגופים עסקיים.
האם קיבלת שכר מפרטנר, והאם עמדתך משרתת את החברה במאבקה?
"אני איש מקצוע אשר ידוע באינטגריטי שלו. איש לא יטיל ספק ביושרה המקצועית שלי, שעם כל הכבוד, כבר עמדה בעבר מול מעט יותר קשיים. פרטנר הזמינו ממני חוות דעת בתשלום, שכן הם יודעים כי מדובר באדם בעל אומץ לב. מסע הצלב החד-צדדי שמתרחש בתקשורת בשבועות האחרונים כנגד החברות מקשה מאוד על אנשי מקצוע אחרים להביע את דעתם. העמדה שלי משרתת אך ורק את הצרכן הישראלי. אני לעולם לא אכתוב או אומר דבר שאיני מאמין בו בלב שלם".
ברקע הראיון הטעון עומדת כוונת משרד התקשורת להפחית את דמי הקישוריות ב-84%. כזכור, משרד התקשורת שכר לפני כתשעה חודשים חברה כלכלית זרה בשם nera כדי שתבחן את עלות מקטע הקישוריות הסלולרית בישראל. nera פירסמה עבודה באורך של יותר מ-70 עמודים שבה טענה כי יש להפחית את דמי הקישוריות בישראל מהשיעור הנוכחי שלהם, 25 אגורות לדקה, לשיעור של 4 אגורות לדקה - קיצוץ דרמטי. באותו יום פורסמה עוד עבודה כלכלית של משרד התקשורת, שעסקה בהשלכות המאקרו של הורדת הקישוריות - שנכתבה על ידי סמנכ"ל הכלכלה במשרד, ד"ר אסף כהן.
פרטנר וזליכה חושפים כאן לראשונה את פרטי העבודה הכלכלית שהכין האחרון כחלק מהחזית שמנהלת פרטנר. את חציו מכוון זליכה לשתי מטרות: הראשונה היא משרד התקשורת וחברת הייעוץ שלו nera, והשנייה היא חברת בזק, שלטענתו היא המרוויחה הגדולה מרפורמה זו.
"חוסר סבירות קיצוני"
"לצערי", אומר זליכה, "העבודה שעליה מבסס משרד התקשורת את הרפורמה להורדת הקישוריות היא רשלנית, חלקית, טועה ומטעה. יהיה זה חוסר סבירות קיצוני לקבל על בסיסה החלטות שכל כולן יהוו נזק לצרכן הישראלי, כמו שנגרם ברפורמה בעמלות הבנקאיות וועדת בכר. איני טוען שענף הסלולר הוא ענף בתחרות משוכללת. אני גם לא טוען כי לא נדרשות בו רפורמות, אך השאלה היא אילו רפורמות ומהי נקודת שיווי המשקל.
"העבודה ש-nera עשו היא פשוט חרפה, גם בצד המקצועי וגם ביושר האינטלקטואלי. אותה חברת ייעוץ הזהירה, בעבודה דומה שביצעה עבור השוק הניו-זילנדי, מפני מסלול הפחתה מהיר וקיצוני של הקישוריות כי תהיה לכך השפעה שלילית על הצרכן. משום מה, בעבודתם לגבי השוק הישראלי הם לא ציינו זאת".
רכיב הקישוריות אמור לייצג את העלות לחברת סלולר של השלמת שיחה נכנסת מרשת מתחרה והעברתה על גבי התשתית והמתג עד ללקוח מקבל השיחה. זליכה מבקר את המודל הכלכלי שבו התבצעו חישובי העלות. "משרד התקשורת לא חישב את הקישוריות על בסיס עלותה, אחרת לא היינו מתווכחים כאן. הוא חישבה על פי עלות 'תוספתית', שהיא אפילו לא עלות שולית. המשרד לקח מודל שנקרא lric, שאף לא רגולטור אחד השתמש בו ככתבו וכלשונו (אלא כחלק משורה של פרמטרים), והתוצאה לא מהווה פרומיל מהעלות השולית האמיתית של המפעיל. לראיה, דמי הקישוריות הממוצעים באירופה הם 30 אגורות ולא 4 אגורות. nera בעצמה כתבה על המודל הזה בניו זילנד שהוא unachievable in the real world - זה מודל של עליסה בארץ הפלאות".
"הבן האהוב של משרד התקשורת"
בשלב זה פונה זליכה לתקיפת בזק, או כפי שהוא מכנה אותה, "המונופול". הוא מחזק את עמדת חברות הסלולר, לפיה הפחתת הקישוריות תגרום להסתה של שיחות מהטלפון הנייד לנייח, גם באמצעות פרקטיקה שמכונה call back, אשר הופכת שיחה סלולרית לשיחה קווית מוזלת. "הגיע הזמן להסיר את המסיכות. לא מדובר כאן בקרב בין חברות הסלולר לצרכן, אלא בין חברות הסלולר לבין מונופול דורסני ששמו הוא בזק. הקישוריות היא מקטע מונופוליסטי - אגב זה מונח שאני המצאתי - אבל הוא בתוך ענף תחרותי. בצד השני של הרפורמה עומד מונופול ענק ודורסני ששמו בזק, שכבר שנים הוא הבן האהוב של משרד התקשורת. הרווחים של בזק עצומים", אומר זליכה.
עם זאת, זליכה מסרב להתייחס למגבלות הרגולטוריות המוטלות על בזק, הכוללות הפרדה מבנית ופיקוח על מחירים - שתי מגבלות חמורות מאוד שלא חלות על חברות הסלולר. בבזק לא נותרו אדישים להאשמות אלו וענו כי "התנהלותו של שכיר החרב זליכה תואמת את אמירתו של גראוצ'ו מארקס, "אלו הם העקרונות שלי, ואם הם לא מוצאים חן בעיניך יש לי אחרים. ספין הוא ספין".
"צריך לגשת לקישוריות כחלק מרפורמה שכוללת לפתיחת תשתיות בזק והקמת שוק סיטוני קווי - צריך לאפשר לסלקום ופרטנר לרכוש קווי adsl מבזק על מנת שהתחרות תהיה על כל המגרש ולא רק על חצי המגרש של חברות הסלולר, שהן החלשות ביחס לבזק. אני מזכיר שבזק הזרימה מיליוני שקלים כדי לפגוע בחברת הכבלים, כאשר לחברת הכבלים לא נתנו להתחרות בבזק בשוק הטלפוניה. זה מה שמונופולים עושים. העבודה הכלכלית לא לקחה בחשבון את גודל הרשת והדומיננטיות של בזק. רפורמות צריכות להיעשות רק לאחר ניתוח מצב התחרות של השוק בכללותו. לבחון מי הדומיננטיים. לא רק שבחינה כזו לא נעשתה, בזק נחלצת מהפורמה. מדוע המונופול לא מככב ברפורמה הזאת?"
ההכנסות של כל אחת מחברות הסלולר והרווחיות התפעולית שלהן כמעט כפולות מאלה של בזק הקווית, אז מי כאן הדומיננטי?
"בכלכלת רשתות הכוח לא נובע רק ממבנה העלויות אלא בעיקר מגודל הרשת. ככל שהרשת גדולה יותר, כך עולה כוחה. הרשת של בזק והרשת של פלאפון אחת הן".
הענף זקוק ליותר תחרות
כאשר הוא נשאל לדעתו בעניין מבטל זליכה את השפעות ההפרדה המבנית הקיימת בין בזק לפלאפון. הדבר אולי לא ישמח את פרטנר, מזמינת העבודה, אבל זליכה משוכנע ששוק הסלולר זקוק יותר מכל למפעיל סלולר חדש או להפיכתה של מירס למפעיל רביעי שווה משקל לשלוש הגדולות. דווקא בגלל זה, לטענתו, אסור להוריד את דמי קישור הגומלין לרמה המתוכננת.
"בעבודה שביצעתי עבור מירס קבעתי שענף הטלפון הנייד אינו תחרותי ברמה מספקת, ומחירי הקישוריות הגבוהים מהווים חסמי כניסה. דרך המלך להגברת התחרות היא הקמת רשת טלפון נייד רביעית במספר, יחד עם מתן אפשרות לסלקום ופרטנר להתחרות בשוק הבזק. אני אומר באחריות מלאה, תעריף הקישוריות הנוכחי לא יאפשר למירס להקים רשת רביעית, כי המודל העסקי שלה קורס מתחת לנקודת שיווי המשקל של ה-call back, ואני משוכנע שגם מירס מוטרדת מזה. זה משהו שמשרד התקשורת לא בדק - מהו המודל העסקי של מפעיל חדש בתנאי קישוריות כאלו" (לתגובת מירס ראו מסגרת).
האם ניתן להבין מדבריך שאתה מכיר בכך שיש בעיה תחרותית בשוק הסלולר ותומך בהורדת הקישוריות?
"שאלה זו מזכירה לי את השאלה במרכז הליכוד של 1990: 'מי בעד חיסול הטרור?' כולם בעד, השאלה היא רק איך עושים זאת. אני בעד הורדת הקישוריות עד לנקודת שיווי המשקל. ב-98' הייתי מנהל האסטרטגיה של פרטנר, וכבר אז החברה דרשה הורדה של הקישוריות".
זליכה תומך גם בצעדים נוספים להרחבת התחרות בסלולר, כפי שהם נכללים בחוק ההסדרים המוצע. "לגבי mvno אני בעד, כולל קביעת תעריפים במקרה הצורך, כל עוד הרפורמה מקדמת את הצרכן ולא את המונופול. שיתוף אתרים - אני כמובן בעד, ולגבי נדידה פנים-ארצית, אני תומך אם זה יהיה מוגבל בזמן ועל בסיס עלות ריאלית, שעולה והולכת, על מנת לייצר למפעיל החדש תמריץ להשלים הקמת רשת עצמאית", אומר זליכה.
לאחר הפצרות רבות ניאות זליכה לנקוב ברמת דמי הקישוריות הנכונה לדעתו. "נקודת שיווי המשקל היא התעריף שבו כבר לא רווחי לעשות שיחות call back, משהו בין 15 ל-18 אגורות לדקה. עד הנקודה הזאת הצרכן ירוויח; מתחת לנקודה הזאת רק מונופול בזק ירוויח, ואני חושש משיעבוד ענף הסלולר לשוק הבזק. אני אהיה יותר מדויק: ההמלצה שלי היא לבחון כל שישה חודשים מהו תעריף הקישוריות הממוצע באירופה ולהשית אותו על ישראל - בלי ועדות ומיד. בנוסף, רפורמת הקישוריות חייבת לקרות במקביל ליישום שאר הרפורמות בענף".
זליכה מבקר את מסלול ההפחתה התלול שמתכנן משרד התקשורת בקישוריות, 84% בתעריף כבר בתחילת הרפורמה. "אם להיתלות באילנות גבוהים, הרגולטור הבריטי ofcom קבע שלהוריד 35% בשנה זה מסוכן, ואם להיתלות ב-nera, אילן נמוך, הם כותבים שהורדה מעל 30% בשנה לא תגרום להתייעלות החברות אלא לפגיעה ברווחת הצרכן".
"הרפורמה תפגע בציבור החלש ביותר"
בטיעון אחר, שנשמע כבר במאבק הקישוריות הנוכחי, אומר זליכה כי מי שייפגע מהורדת קישור הגומלין הוא הצרכן הפרטי, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות. "בגלל ה-call back חברת הסלולר לא יוכלו להעלות את מחיר הדקה, אז לא יהיה להן מנוס משינוי מודל התעריפים ממודל של מחיר לדקה למודל של דמי אחזקה. כיום יש בחברות חבילות של 'לא דיברת, לא שילמת', אך הרפורמה תביא לחיסול האפשרות הזאת. מי שייפגע הם צרכנים חלשים. 31% משוק הסלולר הם לקוחות שמשלמים פחות מ-50 שקל בחודש, 21% משלמים פחות מ-30 שקל לחודש. מה שמסבסד להם עכשיו את התעריף ואת הטלפון בחינם הם דמי הקישוריות מהשיחות הנכנסות, אז הרפורמה תפגע בציבור החלש ביותר".
עמדה זו נוגדת את העמדה השלטת בקרב הרגולטורים בתחום, שכן זליכה תומך בשמירה על רמת קישוריות גבוהה מספיק שתאפשר לחברות הסלולר להמשיך להרוויח ממקטע זה למרות היותו מונופוליסטי. גישת הרגולטורים היא להוריד את התעריף עד לרמת העלות לחברות, כך שמקטע הקישוריות בשיחת הסלולר לא יהיה מרכז רווח עבור החברות.
לקראת סוף דבריו חוזר זליכה לדוגמה של רפורמת בכר, שהוא רואה בה כישלון. "אם הרגולטור יקבע בקישוריות מחיר גבוה מעט מהנדרש, אז קל יהיה לתקן את זה. אבל אם הוא יקבע מחיר נמוך מדי הוא עשוי ליצור נזק לדורות, כך שעדיף לטעות בצד אחד ולא בצד השני. התשתית המקצועית חסרה, ולא בדקה אף אחת מההשלכות על השוק ועל סגמנטים צרכניים, בדגש על החלשים, וזה אמור להיות לחם חוקה של רגולציה. זו רפורמת בכר 2, ואני מצפה מאנשים עם יושרה אינטלקטואלית לא לעשות את הטעות הזאת שוב".
ירון זליכה: "מי ירוויח מרפורמת דמי הקישוריות? בזק - הבן האהוב של משרד התקשורת"
אמיתי זיו ואמיר טייג
4.7.2010 / 9:00