חוק ההסדרים מציע להטיל עונש מאסר של עד שישה חודשים למי שרימה את המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל קצבאות וגמלאות או כדי לשנות את גובהן, גם אם לא עשה זאת בזדון ופשוט לא יידע את המוסד על שינויים במצבו האישי.
החוק מבקש לקבוע תקופת מאסר או קנס בגובה של 1,000 עד 40 אלף שקל למי שיוכח שקיבל גמלאות שלא כדין, ובנוסף הוא ייאלץ להחזיר את הסכומים שקיבל במרמה בתוספת ריבית והצמדות. הקנסות וההחזרים יסייעו למוסד לביטוח לאומי להפחית את הגירעונות שצבר.
לפי ההצעה, הגירעון של ביטוח לאומי יפחת ב-300 מיליון שקל ב-2011 ו-300 מיליון שקל נוספים ב-2012. 250 מיליון שקל בכל שנה יגיעו מצמצום ההונאות והחזרם, והשאר מייעול הבקרה הממוחשבת.
בהצעה נכתב כי לפי ההערכות ביטוח לאומי, כ-5% מהסכומים ששולמו ב-2009 למקבלי הגמלאות יצאו בהונאה. מדובר על כ-2.7 מיליארד שקל מתוך סך הגמלאות שעמדו על 54 מיליארד שקל בשנה שעברה. לכן, לפי ההצעה ירידה של כרבע מהיקף ההונאות יכול להביא לחיסכון של כ-675 מיליון בשנה. לפי בדיקה שערכה ממשלת בריטניה ב-8 מדינות אירופיות, שיעור ההונאות בהן עומד בממוצע על כ-4%.
בהצעה נכתב כי בישראל כמעט שאין ענישה אפקטיבית בתחום, בעוד שבאירופה העונשים חמורים. "הסנקציות הקיימות כיום לא יוצרות הרתעה מספקת, או שיישומן כרוך בהעמדה לדין ובהליך ארוך ומסורבל".
כדי ליישם את ההחלטה מוצע לתקן את כל החוקים הקשורים לקבלת גמלאות כמו חוק ביטוח לאומי, חוק הבטחת הכנסה וחוק המזונות, חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. בנוסף להחזר הכספי, הקנס שייקבע במקרה של גמלאות קיום או הבטחות הכנסה יהיה 1,000 שקל בתוספת של 50% מהסכום שניתן במרמה עד ל-20 אלף שקל, ובשאר סוגי הגמלאות 1,500 שקל בתוספת של 50% מהסכום שהתקבל לא כדין עד ל-40 אלף שקל. הפיגור על התשלומים יגרור תוספת של 20% אחרי 120 יום, ו-5% נוספים בכל חצי שנה.
בהצעה נכתב גם כי כיום אין לביטוח לאומי מספיק נתונים על מבוטחים לצורך בחינת הזכאות שלהם להבטחת הכנסה ולכן מוצע לאפשר לביטוח לאומי לקבל מידע באופן קבוע על מצבם הכספי של מבקשי הגמלאות מבנקים וגופים פיננסים. בהצעה מבהירים כי יהיה מדובר במידע שיוגבל למינימום ההכרחי. כמו כן, החוק להקים בביטוח לאומי מערכת בקרה כספית על כל הגמלאות שמשולמו במוסד כדי לבחון כפל קצבאות, ולהקים מערכת שתשלב את כל המידע שצבור בביטוח לאומי כדי לגלות מי מקבל גמלה שלא כדין.
הפעלת הוצאה לפועל למסרבים לשלם דמי מזונות
החלטה אחרת בחוק ההסדרים נוגעת למקבלי מזונות, שבחרו לעשות זאת באמצעות מערך הגבייה של הביטוח הלאומי. לפי ההצעה, המוסד לביטוח לאומי משלם מדי שנה מזונות בסך 400 מיליון שקל לכ-20 אלף נשים, שזכאיות לדמי מזונות של כ-1,600 שקל בחודש. מתוך סכום זה, ביטוח לאומי מצליח לגבות רק 175 מיליון שקל ומשלם את הפער מכספי המדינה.
לכן, צריך לאפשר לחייב להטיל הוצאה לפועל גם על חייבי מזונות, שמשלמים באמצעות ביטוח לאומי. החלטה קוראת להעביר בתוך שלושה חודשים את הטיפול בגביית חוב מזונות לעורי דין חיצוניים, שיהיו תחת פיקוח המוסד. היעד הוא לגבות חובות ב-50 מיליון שקל ב-2011 וסכום דומה ב-2012 מחייבי המזונות.