עיקול עמק המוות

עיקול עמק המוות. ביטוי סלנג שבו משתמשים מנהלי קרנות הון סיכון כדי לתאר את דרך החתחתים הצפויה לחברת סטארט-אפ צעירה מגיוס ההון הראשון ועד שהיא תצליח לייצר לעצמה תזרים מזומנים חיובי.

כאשר חברות סטארט-אפ נמצאות בתחילת דרכן, הסיכויים שלהן להצליח נמוכים. קרוב ל-80% מהן יסיימו את דרכן מבלי שיגיעו לעצמאות פיננסית. חלקן יתפרקו בדרך, ואחרות יימכרו במחירים שאינם משקפים את ההשקעה בהן. חלק קטן מהן יגיעו לאיזון בין הוצאות להכנסות, אבל אם לא יצליחו לדלג לרמת הכנסות גבוהה יותר ולהרוויח כסף, הסיכוי שישרדו לאורך זמן הוא נמוך. רק מיעוט קטן של חברות יצליחו בגדול ויניבו למשקיעים בהן תשואה חיובית משמעותית. אותה קבוצה קטנה של חברות מצליחות אמורה לכסות (ומעבר לכך) מבחינת המשקיעים בתחום על ההפסדים שיניבו החברות שייסגרו.

החלק הקריטי בחייה של חברת סטארט-אפ מתחיל דווקא לאחר סיבוב המימון הראשון. בסיבוב כזה, חברה טיפוסית מגייסת סכומים שבין 500 אלף דולר ל-3 מיליון דולר, ובמקביל גם הוצאותיה מתחילות לעלות. היזם, שקודם לכן עבד בחדר העבודה בבית עם שני שותפים וגרר הוצאות מינימליות, מתחיל לשכור עובדים ומשרדים. הוא נוסע לחו"ל כדי להציג את תוכניותיו ללקוחות פוטנציאליים ומאיץ את קצב הפיתוח. מסיבוב הגיוס הראשון ועד תחילת ההכנסות ממוצרים או פרויקטים יכולות לעבור בין שנתיים לחמש שנים. זה אומר שהחברה תהיה חייבת לבצע גיוסי הון נוספים בדרך.

הסכנות בדרך רבות: הפיתוח עלול להיתקע, השוק יכול להשתנות, מתחרים חדשים וחזקים יותר עשויים לצוץ, ההוצאות עלולות לצאת משליטה, וגם הלקוחות הפוטנציאליים עלולים להפנות כתף קרה. הסיכויים קטנים, אבל הפרס הפוטנציאלי שאולי מחכה בסוף הדרך מספק ליזמים מוטיבציה להמשיך למרות הקשיים.

כך או כך, מנהלי קרנות הון סיכון מפוכחים יודעים שהסיכויים קטנים, ולכן הם צריכים להיות ערוכים לאפשרות שהחברה שבה זה עתה השקיעו תסיים את דרכה הרבה לפני שתזרים המזומנים ייהפך משלילי לחיובי.