אינטרנט מהיר? קודם שיהיה מחשב

>> בשבוע שעבר הציג שר התקשורת משה כחלון את חזונו: "תארו לכם ילד באופקים שיושב מול המחשב וצופה בשיעור מהטכניון", אמר בעודו מציג את תשתית האינטרנט המהיר של חברת החשמל בליוויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. עם זאת, יש רק בעיה אחת עם החלומות הגדולים של נתניהו וכחלון, והיא אף גדולה יותר מזו שהרשת בישראל יעילה כמו "טרקטור סובייטי": רק כ-62% מהמשפחות בישראל מחוברות לאינטרנט ול-71% בלבד יש מחשב. השאר, כנראה, היו מסתפקות גם בחיבור עם מהירות סובייטית.



ישראל היא אמנם שיאנית העולם ביחס שבין מספר המחשבים לנפש, לפי סקר של אקונומיסט, אבל החלוקה אינה שוויונית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעוד של-99% מהמשפחות במעמד הבינוני-גבוה יש לפחות מחשב אחד בבית עם חיבור לאינטרנט, בקרב בני המעמד הנמוך מדובר רק ב-39%. לכן, גם אם תיפרש רשת מהירה ביותר בישראל, הסיכוי של הילד מאופקים ליהנות ממנה אינו גבוה במיוחד.

מהפער הדיגיטלי, שהוא אחד האחראים לפערים בחברה הישראלית, סובלים בעיקר ילדים, שאינם רוכשים את הכישורים להשתלבות בעולם התעסוקה. בנוסף מתברר כי ילדי הפריפריה, שלהם מלכתחילה גישה מוגבלת למחשבים ביתיים, סובלים מבעיה דומה במקומות ציבוריים ובבתי הספר.



מנתוני משרד החינוך ליוני 2009 עולה כי כ-1.5 מיליון תלמידים בישראל חולקים רק כ-113 אלף עמדות מחשב - יחס של 12.9 ילדים למחשב אחד. בערים הערביות והחרדיות היחס הוא הגרוע ביותר, בטייבה, למשל, יש מחשב ביתי לכל 36.5 תלמידים. זאת בעוד שבתל אביב ובכפר סבא היחס הוא של מחשב לכל שבעה תלמידים.



17 מרכזים חדשים



כבר כשני עשורים שהמדינה מנסה לצמצם את הפערים הדיגיטליים, שלפי דו"ח של הוועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע, "עלול ליצור 'אפטרהייד דיגיטלי'".



ב-1993 קבע משרד החינוך יעד של עמדת מחשב לכל עשרה תלמידים, וב-1996 השיק נתניהו בקול תרועה את התוכנית "מחשב לכל ילד". לפי נתונים שמופיעים באתר האינטרנט של העמותה, הפועלת בשיתוף משרד ראש הממשלה, עד כה היא חילקה 40,327 מחשבים ומתכננת להעניק 6,000 נוספים עד סוף 2010. יש עמותות נוספות שפועלות לצמצום הפער שהמדינה לא המצליח למלא כמו עמותת תפוח, עמותת מחשבה טובה, הקרן לידידות ותנועת הנוער מחשבים בישראל.



במקביל מקדם שר החינוך, גדעון סער, תוכנית שאפתנית למחשוב כולל של בתי הספר בתוך חמש שנים. גם תוכנית זו קוצצה, מ-5 ל-3.5 מיליארד שקל



את המהלך האחרון להוספת מרכזי מחשוב יוזם משרד האוצר. ל-themarker נודע כי שר האוצר, יובל שטייניץ, הורה להקים כבר השנה 17 מרכזי מחשבים חדשים בפריפריה, עם דגש על המגזרים הערבי והחרדי. זוהי הרחבה משמעותית של פרויקט להב"ה (לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית), שהחל לפעול ב-2002 וכולל 14 מרכזים. לאחר הקמתם של המרכזים החדשים, תיבחן הקמתם של מרכזים נוספים.



בכל מרכז יש 40 מחשבים מתקדמים, חיבור לאינטרנט, תוכנות וצוות הדרכה, והם פתוחים ללא תשלום לכל הגילאים במרבית שעות היום. במרכז מוצעים קורסים וסדנאות המדריכים ילדים ובוגרים בתוכניות כמו אופיס, עיצוב אתרים והכרת המחשב.



במסגרת הפרויקט פועלים בין השאר מרכזים בצפת, נצרת עילית, שפערם, רמלה, בית שמש, אופקים, רהט ובאר שבע. מרכזים נוספים צפויים לקום בערי המגזר החרדי - בני ברק, מודיעין עלית, בית"ר עילית וירושלים. במגזר הערבי פועלים מרכזים ב-סכנין, בקה ג'ת, נצרת, טייבה וכפר מע'אר. מרכזים נוספים יוקמו בקרית מלאכי, קרית גת, ערד, דימונה, עפולה, טבריה ועכו.



לדברי זילכה, המרכזים בקרב העדה האתיופית נוחלים הצלחה רבה, וכך גם באזורים חרדיים, שלרוב חל עליהם איסור רבני להשתמש באינטרנט.



"נדהמנו לראות את הפתיחות באוכלוסייה החרדית ואת הרצון שלהם להיכנס לעולם המחשבים והאינטרנט", אומר מנהל הפרויקט, יוסי טובול. "הם אמנם רוצים להגן על עצמם, וזה בסדר מבחינתנו, אבל הם לא רוצים להישאר מאחור ומבינים את הפוטנציאל", מוסיפה זילכה.



עלות ההקמה של כל מרכז מוערכת במיליון שקל, והיא כוללת את המחשוב, התשתיות, הציוד, הקישור לאינטרנט וכוח האדם שמספקת המדינה. הרשויות המקומיות משקיעות כ-150 אלף שקל בהקמת המרכז ומקצות את המבנה ואת תחזוקתו.



מי שאחראי על הפרויקט ותקצובו במשרד האוצר הוא אגף החשב הכללי. "אנו פונים לאוכלוסיות שאין להן נגישות רבה למחשבים ומלמדים אותן להשתמש בהם. אנו עובדים עם אנשים שלא נמצאים במעגל העבודה ונותנים להם הכשרה מקצועית, וגם עובדים עם ילדים בסיכון או בעלי מוגבלויות. התפוקה לחברה הישראלית גבוהה מאוד", מסבירה זילכה. לדבריה, "צריך לתת לאנשים שידם אינה משגת את האפשרות להיכנס לעולם הדיגיטלי, אחרת הם נהפכים לאנלפבתים החדשים".



לדברי זילכה, המרכזים "נותנים מענה לאנשים שמתקשים להיכנס למעגל העבודה וגם להורים שלא יכולים להרשות חוגים לילדים. הפערים החברתיים בישראל גדולים, והפער הדיגיטלי מביא להעמקתם ומשפיעים על רמת ההשכלה, ההכנסה והאבטלה. יש לנו כבר הצלחות מדהימות".



קהל היעד של המרכז הוא בעיקר ילדים, שהם כש-70% מהמבקרים. בשנת הלימודים תשס"ט השתמשו בשירותי המרכזים כ-20 אלף איש, 36% מהם מבוגרים, חלקם גמלאים. עד כה השתמשו בשירותי המרכזים יותר מ-100 אלף איש.



היעד המקורי עוד רחוק



בניגוד להכרה שחלה באחרונה בחשיבות הפרויקט וההחלטה המשמעותית להכפיל את ממדיו, הוא הוקפא שנים רבות, דישדש ואף היה נתון בסכנת סגירה. ב-2004 כתב מבקר הפנים של משרד האוצר דו"ח חמור על הפרויקט, שהצביע על בזבוזים כספיים. עוד לפני הדו"ח פירסם העיתונאי יואב יצחק כי בפרויקט הועסקו חברי מרכז ופעילי ליכוד, שלא תמיד גילו בקיאות במחשבים, תמורת שכר גבוה.



באותה תקופה החליט נתניהו לפטר רוב החברים במנהלת הפרויקט ואת חלק מעובדיה וכן לקצץ בשכרם. בנוסף, הוחלט אז באוצר להכפיף את הפרויקט לחשב הכללי ולהקפיא את הקמתם של מרכזי מחשוב חדשים. "הרעיון היה נפלא, אבל הביצוע היה בעייתי", מודה טובול. "אבל מאז עשו סדר, כך שכיום התפקוד הוא מעל ומעבר למצופה לפי כל הנוהלים הנדרשים".



עם זאת, למרות ההרחבה הקרובה בפרויקט, היעד המקורי - הקמת 100 מרכזים ב-100 מיליון שקל - נותר רחוק. באוצר מסבירים כי לאחר הקמת 17 המרכזים החדשים, ייבחנו מרכזים נוספים. "לא חזרנו ליעדים המקוריים, אבל לפחות יצאנו לדרך חדשה ואפשר להמשיך עם התוכנית", אומר טובול.