האוצר: רוב עובדי המדינה יכולים לקנא בפרקליטים

>> בשנה שעברה נחלו הרופאים ניצחון מזהיר במחלוקת בינם לבין המדינה בשאלת שכרם. פסק בוררות של ועדה ציבורית, בראשות דוד בלומברג, קבע כי הרופאים זכאים לתוספת שכר של 24.5%, בגלל השחיקה שחלה בשכרם. כעת הפרקליטים המועסקים במשרד המשפטים ובפרקליטויות השונות דורשים תוספת שכר דומה, אף כי אינם נוקבים בשיעורה המדויק.



במשרד האוצר לא אוהבים את המרד של פרקליטי משרד המשפטים. "לא מדובר בעובדים קשי יום", אומרים ביחידת הממונה על השכר במשרד. "פרקליטי המדינה יכולים להיות יעד לקנאתם של רוב העובדים בשירות המדינה ובמגזר הציבורי בכלל. זהו מאבק של שבעים שרוצים להגדיל את הנתח שלהם בעוגה הציבורית, ללא הצדקה".

במסגרת המאבק פירסם האוצר את נתוני השכר של הפרקליטים בשירות המדינה בדרגות השונות. ביחידה מציינים כי שכרו הממוצע של פרקליט מדינה מתחיל הוא 9,945 שקל (ברוטו) - מעל השכר הממוצע במשק, שהוא 8,100 שקל. פרקליט בדרג ביניים, נניח א3, משתכר 17,794 שקל בממוצע, בעוד בדרגות הגבוהות, מ-א4+ ואילך, נע השכר בין 22,034 שקל ל-29,935 שקל בדרגה א6+. שכרם של משנה לפרקליט המדינה ופרקליטי מחוזות הוא 44,848 שקל בממוצע.



יו"ר הוועד הארצי של פרקליטי המדינה, עו"ד בועז גולדברג, אמר בתגובה ל-themarker כי הוא "אינו חושב שנתוני השכר של הפרקליטים במשרד האוצר נכונים". הוא מסכים שבמשרדים ממשלתיים מסוימים השכר נמוך יותר, אך לדבריו משכורת של 29-30 אלף שקל לפרקליט שהוא מנהל מחלקה, כמו מחלקת דיני עבודה או המחלקה לעניינים מינהליים במשרד המשפטים, אינה "כסף גדול" בהתחשב ביכולות המקצועיות הנדרשות מאיש זה. "אינני טוען שאנו עניים, אך הפער בין השכר המשולם לפרקליטי משרד המשפטים לבין השכר במשרדי עריכת דין פרטיים גדול מאוד - ויש לצמצמו על ידי העלאת שכרנו. כך לדוגמה, השכר לחודש בדרגה א6+ המופיע בטבלה שמפיץ האוצר, שווה לשכר שמקבל עו"ד פרטי עבור תיק בודד", נאמר.



מסקר שכר שפורסם ב-themarker בסוף מאי, המבוסס על נתוני שכר אמיתיים של 2,180 עורכי דין, עולה כי עורך דין בעל ותק של חמש שנים במקצוע העובד במשרד בינוני-קטן, שמועסקים בו בין תשעה ל-21 עורכי דין, מרוויח 9,320 שקל, ובמשרד גדול מרוויח עו"ד בעל אותו ותק בממוצע 9,930 שקל. עוד עולה מהסקר כי עורך דין בעל ותק של עשר שנים במשרד בינוני-גדול, שבו מועסקים 26-40 עורכי דין, מרוויח 11,230 שקל, ומקבילו המועסק במשרד גדול, המונה יותר מ-53 עו"ד, מרוויח בממוצע 13,160 שקל. לעומתם, פרקליטים בשירות המדינה מרוויחים, כך לפי הערכות של ועד הפרקליטים, אחרי חמש שנים שכר של 8,500 שקל (ברוטו), ואחרי עשר שנים - שכר של כ-12,700 שקל.



"האם האוצר והנהלת משרד המשפטים אינם מבינים שאם לא נקבל תגמול ראוי יותר, הפרקליטים הטובים העומדים לרשות המדינה יקומו ויעזבו לשוק הפרטי?" תוהה גולדברג. "המדינה יודעת שלא תמיד קל לגייס פרקליטים טובים במקום הפרקליטים העוזבים. המדינה לא זקוקה לפרקליטים זולים, אלא לבעלי כישורים שיוכלו לעמוד בהצלחה בבית המשפט מול עורכי דין מהשורה הראשונה".



שביתה צפויה מחר



ל-850 הפרקליטים שבשירות המדינה כמה דרישות: פיצוי עבור שחיקה ריאלית שחלה בשכרם בעשור האחרון; מתן תגמול כספי לפרקליטים המקודמים לתפקידי ניהול במשרד המשפטים; קידום פרקליטי מדינה לתפקידים בכירים ללא תלות במכרזים שמפרסמת המדינה, פרט למקרים חריגים; וכן שיפור מצבם של הפרקליטים הצעירים, בעלי ניסיון של שנתיים-שלוש בעבודה. "פרקליטים אלה אינם זכאים כיום להשתתפות המעסיק באחזקת טלפון נייד ולהשתתפות בהוצאות הרכב. זה נשמע הגיוני?" תוהה גולדברג.



היום יכנס גולדברג בתל אביב את חבריו לוועד הארצי, יחד עם באת כוחם עו"ד ארנה לין, כדי להחליט על נקיטת צעדים ממשיים נגד הנהלת בתי המשפט. ההחלטה המסתמנת היא פתיחה בשביתה מחר או מחרתיים - צעד שאמור, לפי התוכנית של הוועד, לשתק את עבודתה של פרקליטות המדינה בכל הערכאות המשפטיות ובכל ההליכים.



"בדיונים שניהלנו עם סגן הממונה על השכר באוצר, אהרון עוזיאלי, דנו בהצעה שיגובש לנו מבנה שכר חדש", אומר גולדברג. "ואולם המשא ומתן שהאוצר מנהל עמנו אינו ענייני, אלא נסחב על פני שבועות וחודשים". לדבריו, האוצר מעוניין למשוך את המשא ומתן עד לפגרת הקיץ של בתי המשפט, שתתחיל ב-15 ביולי, כדי שאם הוועד יחליט על שביתה, היא לא תהיה אפקטיבית.



"צר לנו שהפרקליטים בוחרים להתחיל השבוע שביתה מיותרת, שתפגע לחינם באזרחים ותשבש הליכי משפט - כשנקבעה פגישת משא ומתן לילית ליום רביעי הקרוב, יחד עם נציג ההסתדרות. למה שלא ייתנו הזדמנות לפגישה הצפויה?" אומרים ביחידת הממונה על השכר.