המלכה גאגא

>> ליידי גאגא, אחת התופעות התרבותיות המרעננות ביותר של השנים האחרונות, עלתה לבמה ברגע שבו נדמה היה שזירת הפופ המרכזית כבר לא יכולה להיות משעממת יותר. כותבת שירי הפופ והפסנתרנית שעבדה קשה במשך כמה שנים במטרה לכתוב להיטים לאחרים, לנסות להשיג לעצמה חוזה הקלטות ולשים את פניה על שערי האתרים והמגזינים - שוברת שיאים לא רק במשך הקליפים שלה, אלא בחשיפה האדירה שלה היא זוכה באינטרנט. ההישג הטרי שלה - 10 מיליון חברים בפייסבוק - מצטרף לכניסתה בשבוע הקודם לרשימת הידוענים המשפיעים ביותר בארה"ב. בשני מובנים אלה, לגאגא יש קדימות על נשיא ארה"ב ברק אובמה, ועל אנשים מבוגרים ממנה, עשירים ממנה ובעלי ניסיון רב ממנה.



את מקור המוטיבציה של גאגא אפשר רק לנחש, משום שהחזות המחושבת שהיא מציגה בראיונות ועל הבמה מאפילה על זו של מדונה ודיוויד בואי - שני סיפורי הצלחה מחושבים בפני עצמם שגאגא למדה היטב. היא מצליחה לתמרן ולהצליח בפרובוקציות שמדונה הצליחה ליפול בהן, אבל עדיין רחוקה מההצלחה המסחרית של המלכה אסתר. היא אמנית חזותית פרובוקטיבית ומסקרנת כמעט כמו דיוויד בואי, אבל רחוקה מלהיות אשת עסקים ממולחת כמו המוסיקאי הבריטי, שאיגח את מכירות התקליטים שלו כדי להפיק את מרב תזרים המזומנים. אולי, כמו בואי, גאגא היא מסוג הבדרנים שלא נהפכים לעשירים ביותר בעולם בזכות האמנות שלהם, אבל היא כן מצליחה לייצר את הבאזז הנדרש כדי שיהיה לה מנוף להצלחה גדולה יותר מהתהודה של המוסיקה שלה.

הצלחתה הפנומנלית של גאגא מתועדת לא רק באתרי הרכילות ועיתוני הבידור. "ניו יורק טיימס" פירסם רשימות פילוסופיות אודותיה, וב"הרווארד ביזנס ריוויו" הנכבד התפרסם ניתוח שבחן את עד כמה מציאותי דירוג ההשפעה של הידוענים, שנערך על ידי "פורבס" בשבוע שעבר ובו התברגה גאגא לראשונה - ועוד ברביעיה הפותחת. "הרווארד" לא התרשמו מגאגא כמו מעריציה. נראה כי יידרשו עוד כמה שנים והברקות ויזואליות כדי לקבוע אם גאגא היא ברווז חולף בשמי עולם הפופ או אווזה שמטילה ביצי זהב.