לשמר את הסביבה - לא רק את המבנה

אם נשווה את נוף המושבה הגרמנית בחיפה לשדרות רוטשילד ולשרונה בתל אביב, נגלה כי בחיפה ניתן לראות מבנים בני 120 שנה ויותר שמיועדים לשימור, שמאחוריהם מבנים חדשים יותר, שאינם "גונבים את ההצגה". בתל אביב הדברים שונים - בשדרות רוטשילד, מאחורי מבנים ישנים לשימור ניצבים מגדלים, ואילו המגדלים המתוכננים בשכונת שרונה עתידים להקיף בחצי קשת את המבנים הישנים המיועדים לשימור.

האם שימור המבנים ללא שימור ההקשר שלהם - כלומר הסביבה שבה הוקמו - שווה משהו? בעיני רבים, תוצאות השימור ברוטשילד נלעגות. בצלם של מגדלי הזכוכית הגדולים, אין שום סיכוי שמבני הבאוהאוס המשוחזרים יצליחו להדגים מה היה כאן קודם לכן, ובסביבה החדשה שמתגבשת מסביבם הם נראים חסרי משמעות.

"בישראל, ובמיוחד בתל אביב, משמרים את הנדל"ן, ולא את הסביבה", אומר הגיאוגרף והשמאי, בועז ברזילי. ברזילי חקר במסגרת עבודת הדוקטורט שלו את עקרונות השימור של ישראל. "אמנת השימור הישראלית הועתקה מזו הוונציאנית, כמעט מלה במלה, למעט כמה שינויים. השינוי המהותי הוא ששם משמרים את האתר - כלומר הנכס וסביבתו - ואילו באמנה הישראלית מדובר על שימור המבנה והמגרש שבו הוא נמצא בלבד. כתוצאה מכך, במגרשים הסמוכים ניתן לבנות, בעיקרון, את המגדלים שבונים".

ובכל זאת, ניתן למצוא בישראל מקומות שמורים, כמו בציר הראשי של ראש פינה ובמושבה הוותיקה בזכרון יעקב. הנקודה היא ששני היישובים הללו הם יישובים כפריים, שממילא לא נמצאים ברשימת הביקושים ליזמויות נדל"ן. המושבה הגרמנית בחיפה, ששימורה מופרע על ידי בית החייל וקניון סיטי סנטר, נותרה אותנטית ברובה עקב הדרתה מביקושי הנדל"ן. סביר להניח שאם הביקושים למגדלי משרדים ומגורים באותה סביבה היו דומים לאלה של תל אביב, גם השימור החיפאי היה מקבל צורה דומה לשימור התל אביבי.

אבל יש גם דעות אחרות בנושא, וממילא אי אפשר להתעלם מכך שבמשך שנים לא נמצא ההון שיאפשר את שימור המבנים התל אביביים הוותיקים. בלב הסיטי של תל אביב נוצר מצבור של מבנים עם היסטוריה מפוארת והווה נרקב, שעתידם היה מוביל אותם להריסה אלמלא תוכנית השימור, שגרסה שחלק מההכנסות שיתקבלו מהמגדלים יוקדשו גם לשיפוץ ולשחזור הבתים.

אז הבתים ניצלו, אבל התוצאה מעוררת מחלוקת. יש מי שמראה המבנה הישן, שמעליו מתנוסס מגדל, מרתק ויפה בעיניו. אחרים רואים בזה מחיר שיש לשלם על הכורח לשמר את המבנים, ואילו אחרים, כאמור - סבורים אחרת. "השימור הישראלי יכול להשיג תוצאות טובות כשמספרם של המבנים לשימור גדול, כמו בנווה צדק, למשל", אומר ברזילי. "ברגע שמכריזים על שני בתים לשימור כאן ועל שלושה שם - הם באמת נשמרים, אבל התוצאה היא מה שאנחנו רואים ברוטשילד ובאלנבי".