הערכות למרות התשואה השלילית במחצית הראשונה: המדדים יסיימו את 2010 בתשואה של 10%

לקראת סוף 2009 ערך אקסלנס כנס שבו פרשו בכירי בית ההשקעות את תחזיותיהם ל-2010. "הבורסה תמשיך לעלות, והזרים יסתערו על ישראל", היתה הכותרת שסיכמה את הרוח האופטימית שנשבה בכנס.



חצי שנה לאחר מכן מתברר שהרוח החיובית הספיקה לרבעון אחד - ותו לא. בסיכום כללי של מחצית 2010 נסוגו המדדים המובילים בתל אביב ביותר מ-7%, והמדדים הענפיים איבדו הרבה יותר - 15%-20%. חצי שנה חלפה - והאנליסטים שצפו כי השנה תאופיין באינפלציה גבוהה, דולר חזק והעלאות תכופות של הריבית - מתמודדים עם מציאות אחרת.



המשבר חוזר לתודעה



ברבעון הראשון של 2010 עדיין שררה אופטימיות. בסוף מארס הושלם החודש ה-15 ברציפות של תשואות חיוביות בישראל, ונגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ביצע שתי העלאות ריבית בתוך שלושה חודשים בלבד, למרות האינפלציה השלילית. בשלב זה הופיעו סימני שאלה מכיוונה של אירופה, תחילה מאירלנד, אחר-כך מיוון, בהמשך גם מהונגריה וספרד - והמשבר חזר לתודעה.



במאי 2010, עם קבלתה של ישראל ל-oecd, ארגון המדינות המפותחות, החריפו הירידות בשווקים. במקביל, נאלצו הזרים להוציא את ישראל מתעודות הסל העוקבות אחר המדינות המתפתחות ולמכור מניות ישראליות במיליארדי שקלים, בעיקר את הגדולות שבמדד ת"א 25.







כיום מעריכים כלכלני אקסלנס ומיטב כי 2010 תסתיים כאשר מדדי המניות בישראל יניבו תשואה של 8%-12%. להערכתם, בשונה מ-2009 שבה ישראל הניבה תשואה גבוהה יותר ממרבית השווקים בעולם, הפעם הציפייה היא שבסופה של שנה העולם יעקוף את ישראל.



רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי בבית ההשקעות מיטב, מעריך כי עיקר העליות יתרכזו ברבעון הרביעי של 2010. "ברבעון הנוכחי עדיין יהיו תנודות חזקות, כשברבעון הרביעי המגמה תהיה חיובית", אומר אייכל, שצופה כי עד סוף השנה שוק המניות בישראל ייתן תשואה מצטברת של 10%.



שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, אומר: "בחצי השנה שנותרה העולם, כולל ארה"ב, יעלה בחדות בטווח של 10%-15%". לדבריו, הדלק של השווקים ימשיך להיות הריבית הנמוכה. "האינפלציה בארה"ב נמוכה מאוד. גם הנשיא אובמה וגם בן ברננקי מחזיקים בדעה שיש להמשיך את תוכנית ההאצה, והם עדיין רחוקים מהשלב שבו יתחילו להעלות בחזרה את הריבית במשק. זה יקשה גם על הנגיד שלנו להעלות ריבית", אומר מעוז.



מימושים באג"ח



לדברי מעוז, את תשואת היתר בשוק המקומי ייתנו חברות הפיננסים שנהנות מהפשרה שאליה הגיעו לאחרונה בארה"ב בנוגע לרגולציה במגזר הפיננסים. "ברגע שהבנקים יתחילו לעלות בארה"ב, הם יעלו גם אצלנו".



חברות אחרות שעליהן מעוז מצביע ככאלה הצפויות לתת תשואה טובה ביחס לשאר הענפים, אלה הן חברות הפועלות בשוק המקומי והמספקות את הצריכה המקומית. "מדובר בחברות שאינן חשופות לבעיות מעבר לים וגם נהנות מהשקל החזק. חברות כאלה יהיו הכוכבות של השוק וגם ענף חיפושי הגז והנפט ימשיך לככב", אומר מעוז.



גם אייכל מצביע על חברות הפועלות בשוק המקומי ככאלה שיובילו את התשואות בישראל, אך מסייג את דבריו באי ודאות שקיימת בישראל מהכיוון הביטחוני. "רואים שהעולם נראה כלכלית פחות טוב מישראל. עם זאת מתיחות גיאו-פוליטית קשה לתמחר", אומר אייכל. לדבריו, מתחילת השנה מגדילה מיטב בהדרגה את ההקצאה למניות חו"ל, וכעת החשיפה למניות חו"ל היא 50% מהחשיפה המנייתית בתיקים, וזאת נוסף על השקעה בזהב שנועדה להתמודד עם אותה בעיה.



לעומת הדיבורים על שוק מניות חיובי, אפיק האג"ח צפוי דווקא לסיים את השנה במימושים. "במחצית הראשונה נתנו האג"ח בישראל ובעולם תשואות יפות, כך שהציפייה היא שהמשקיעים יעברו מהאג"ח למניות שבהן המחירים סבירים", אומר מעוז. לדבריו, מי שיצליח לשמור עד סוף השנה על התשואות הריאליות שהושגו באג"ח מתחילת השנה עד עכשיו, מצבו יהיה מצוין.



"כל עוד תהיה רגיעה בשווקים, המניות צפויות לתת תשואה גבוהה יותר מזו של האג"ח. אם התמונה תשתנה, ותהיה אינפלציה, והריביות יעלו, מצב האג"ח יהיה גרוע", אומר אייכל.



איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות אי.בי.אי, סבורה כי המחירים אינם נמוכים בשוק האג"ח הממשלתיות צמודות המדד. "משרד האוצר מנפיק יותר שקליות מצמודות. בעבר היה משקל החוב הממשלתי הצמוד 80% ויותר, וכיום הוא נמצא סביב 40% בלבד. זה זולג גם לאג"ח הקונצרניות צמודות המדד ויוצר שם לחץ", אומרת ניר.



שתי הפתעות לאינפלציה



מי שניסה לחזות מראש את האינפלציה בישראל ב-2010, הופתע בעקבות שני אירועים חד-פעמיים שהתרחשו בישראל בתחילת השנה. אירועים אלה גרמו לרבעון הראשון להסתיים באינפלציה שלילית, הרחק מקצב האינפלציה שאותו צפו - אינפלציה שנתית של עד 3.65%.



האירוע הראשון היה בינואר, שעה שהוחלט לבטל את היטל הבצורת שהוטל בסוף 2009 בשיעור של 37.7% על צריכה עודפת של מים בישראל; במקומו העלו את מחיר המים ב-25%. בפברואר קרה דבר נוסף: רשות החשמל החליטה במפתיע להפחית את תעריפי החשמל בישראל ב-9.6% בשל המעבר לשימוש בגז טבעי המוזיל את העלויות. בינתיים, פרץ המשבר באירופה.



כתוצאה מהמשבר ומהפיחות שחל בשער היורו מול מרבית המטבעות בעולם, התחזק השקל בכ-12.5% מול המטבע האירופי. "זה הביא לירידה במחירי השהות בחו"ל ובמחירי התרופות שקופות חולים מייבאות לישראל", מסביר מעוז. בסופו של דבר, הסתיימה המחצית הראשונה של 2010 באינפלציה מצטברת של 0.4%. לפי תחזיות האנליסטים המעודכנות, השנה תסתיים באינפלציה שנעה בטווח של 1.6%-2.5%.



הריבית תעלה ב-0.5%



בתחילת השנה צפו האנליסטים כי כחלק מהתמודדות עם האינפלציה הצפויה ביציאה מהמיתון ינקוט בנק ישראל מדיניות מוניטרית אגרסיבית ויגיב למחירי הנדל"ן העולים ברצף של העלאות ריבית. אלא שגם כאן המשבר באירופה שיבש את התמונה, ובששת החודשים האחרונים עלתה הריבית פעמיים בלבד בשיעור מצטבר של 0.5%.



ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי בקבוצת הראל, אומר כי בתחילת השנה ההערכה היתה שלקראת סוף 2010, ארה"ב ואולי גם אירופה יתחילו להעלות ריבית בקצב אטי. "במצב כזה לא היתה לבנק ישראל בעיה להעלות את הריבית בקצב גבוה, כפי שחשבו. אלא שכיום זה נדחה, ובארה"ב מדברים על העלאת ריבית ראשונה רק באמצע 2011 בגלל האינפלציה הנמוכה, ובאירופה זה ייקח אפילו יותר זמן", מסביר שראל.



לדבריו, השוק מתמחר כיום עוד שתי העלאות ריבית של 0.25% כל אחת עד סוף 2010. "יש יותר סיכוי לשלוש העלאות ריבית, כך שנסיים את השנה בריבית של 2.25%. בסופו של דבר, בנק ישראל יפנים את המצב שבו האינפלציה הולכת להיות יותר גבוהה ממה שמופיע כיום בתחזיות שהוא מפרסם".



ניר מציינת כי למרות עליית מחירי הנדל"ן, ניתן לראות שבנק ישראל בוחר לטפל בבעיה באופן נקודתי, כמו שעשה לאחרונה המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, כשהעלה את הריבית על המשכנתאות, "כך שמתוך שש החלטות ריבית שנותרו עד סוף השנה, אנחנו צופים שנראה רק עוד שתיים-שלוש העלאות".



"הריבית תעלה בעצלתיים, כשהסבירות היא שהעלאות הבאות יבוצעו בספטמבר ובנובמבר", אומר אייכל. "אם מחירי הדירות ושכ"ד יפתיעו בצורה חריגה, יהיה אפשר לראות העלאות ריבית גם קודם לכן".



בהתייחסו לצמיחה אומר שראל: "הצמיחה בתחילת השנה היתה חזקה בכל העולם והפתיעה כלפי מעלה. אלא שמי שהיה אחראי לכך הם התמריצים הממשלתיים והירידה החדה במלאי".



לגבי שער הדולר, אומר שראל: "אם בנק ישראל היה אדיש, אין ספק שהיינו רואים התחזקות של השקל. גם הריבית היתה צריכה לעלות מהר יותר כדי להתמודד עם האינפלציה, אבל יש חשש מהתחזקות יתר של השקל ופגיעה ביצוא". לדבריו, גורם נוסף שצפוי להשפיע על היחלשות הדולר ביחס לשקל הוא גילויי הגז שצפויים להקטין את היבוא ולהגדיל את היצוא.



הערכות הן כי 2010 תסתיים עם שער דולר במקום שבו פחות או יותר הוא הנמצא עכשיו - 3.8-3.9 שקלים. גם שער היורו כבר לא ישתנה בחדות ויישאר פחות או יותר במקום שבו הוא נמצא כיום - 1.19-1.26 דולרים.