>> ח"כ דני דנון (הליכוד) הגיש אתמול הצעת חוק פרטית לפתיחת שוק סליקת כרטיסי האשראי. על פי הצעת החוק, מותג כרטיסי אשראי שמגיע לנתח שוק של 10% יהיה חייב לאפשר לכל סולק לסלוק אותו. ההצעה תפגע בעיקר בכרטיסי ישראכרט, שמהווים כ-17% מהשוק, נפוצים בעיקר בפריפריה ונסלקים על ידי חברת ישרכארט בלבד.
על שולחן שר האוצר נמצאת הצעה דומה שיזמו החשב הכללי, שוקי אורן, והמפקח על הבנקים רוני חזקיהו, אולם שר האוצר טרם אישר את ההצעה. ההנחה היא שאם כל כרטיסי האשראי יוכלו להיסלק על ידי כל חברות האשראי, יוזלו העמלות שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "כשל חמור במיוחד קיים כיום בתחום הסליקה של עסקות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב. מקורו של כשל זה בכך שאפשרויות הסליקה הצולבת מוגבלות: חלק מהמנפיקים אינם קשורים בהסכמים המאפשרים סליקה צולבת של עסקות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו על ידם. הדבר מונע התפתחות של תחרות תקינה בין הסולקים הפועלים במשק.
"בהיעדר תחרות נפגע הציבור כולו, ובפרט בתי העסק הקטנים, שהם נעדרי כושר מיקוח, או בתי עסק הממוקמים באזורי הפריפריה. הצעת החוק מבקשת לפתור כשל זה, ולהבטיח את קיומם של תנאים בסיסיים להתפתחות תחרות תקינה בסליקה של כרטיסי חיוב. הצעת החוק גם עולה בקנה אחד עם המלצות הוועדה הבין-משרדית לבחינת כשלי השוק במערך סליקת כרטיסי אשראי בישראל".
במקביל, בית הדין להגבלים עסקיים החליט בסוף השבוע שעבר לעצור את המשך ישום הסכם הסליקה הצולבת בין הממונה להגבלים וחברות כרטיסי האשראי. בסוף השבוע היה אמור להיכנס לתוקפו שלב נוסף בהסכם הפחתת העמלה הצולבת בין חברות כרטיסי האשראי והממונה על הגבלים העסקיים, אולם השופטת נאווה בן אור מבית הדין להגבלים עסקיים עצרה את המשך ישום ההסכם.
לפי ההסכם, העמלה הצולבת שגובות החברות מכלל בתי העסק היתה אמורה לרדת מ-1.1% ל-0.975%. במקביל, העמלה שגובות החברות כאשר הלקוח משלם לחברת החשמל או לחברות הדלק היתה אמורה לעלות מ-0.5% כיום. השופטת קבעה כי העמלה לא תשונה כל עוד לא קיבלה החלטה אחרת בעניין. בחודש הקרוב צפוי בית הדין לשמוע התנגדויות להסכם ולגבש דעתו בעניין.
בישראל פועלות כיום שלוש חברות כרטיסי אשראי: ישראכרט, שבבעלות בנק הפועלים; לאומי קארד, שבבעלות בנק לאומי; וויזה כאל, שבבעלות בנק דיסקונט. מלבד הנפקת כרטיסים, לחברות כרטיסי האשראי יש גם מערכת המספקת תשתית סליקה - העברת כסף ממחזיק כרטיס האשראי לבית העסק. תמורת קבלת התשלום משלמת חברת הסליקה עמלה צולבת, ועמלת בית העסק נגזרת ממנה.
במאי 2000 פנו חברות כרטיסי האשראי לבית הדין של הרשות להגבלים עסקיים כדי לקבל פטור מהסדר כובל ביחס לסליקה הצולבת ביניהן ובקשר לשיעור העמלה. הנושא העיקרי במחלוקת היה גובה העמלה הצולבת. בית הדין הגיע להכרעה, אך זמן קצר לאחר הפסיקה הגיעה הממונה על ההגבלים להסכם עם חברות כרטיסי האשראי לתקופה של שש שנים וחצי. במסגרת ההסכם תחול ירידה הדרגתית משיעור של 1.25% ב-2006 ל-0.875% בסוף 2012.
כאשר בית הדין להגבלים עסקיים בא לאשר את ההסכם, הוא ציין כי אין לו יכולת לקבוע אם העמלות שנקבעו בהסכם משקפות את העלות כלכלית או שהן גבוהות מדי. בית הדין מינה את מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, יוסי בכר, כמומחה שאמור לקבוע את המתודולוגיה ואת תחשיב הכלכלי לקביעת גובה העמלות.
בכר, שהיה אמור לבצע את התחשיב עד סוף 2010, לא ביצע אותו, וכעת הוא אינו יכול לעשות זאת מכיוון שמונה ליו"ר בנק דיסקונט. כלומר, כיום עדיין לא ניתן לדעת אם העמלה הצולבת שהושגה בהסכם עם הממונה אינה מנופחת. בטענה זו הגישו חברות הדלק התנגדות להסכם העמלה הצולבת.
-
עמלה צולבת
העמלה שמשלמת חברת כרטיסי האשראי שעמה התקשר בית העסק בהסכם סליקה לחברת כרטיסי האשראי של הלקוח. העמלה היא בגובה 1.1%
הצעת חוק: הסליקה בכרטיסי האשראי תיפתח לתחרות
מאת אתי אפללו
6.7.2010 / 9:28