עולם בתזוזה

ניו יורק טיימס



>> ההערה "הגזענית" ששיחרר גורדון בראון על אזרחית בעת מסע הבחירות בבריטניה, כשחשב שהמיקרופון סגור, האיצה את יציאתו ממשרד ראש ממשלת בריטניה. מה גרם לו לאבד את קור רוחו? התלונה שלה בנוגע למהגרים; כשרעידת האדמה פגעה בהאיטי, הדומיניקנים שלחו חיילים והאמריקאים שלחו ספינות - כדי למנוע הגירה פוטנציאלית; חבר הקונגרס שצעק "אתה משקר!" לעבר הנשיא אובמה היה נסער בנוגע למהגרים. יש המאמינים כי אובמה הוא מהגר; באביב האחרון נחת טיל של החמאס בישראל והרג פועל חקלאי. אין זה חריג, מלבד העובדה שהפועל היה תאילנדי.

אלה דוגמאות ספורות לנושא ההגירה הגלובלית, אותו כלי של הרסנות יצירתית שמשנה את פני העולם, היא אולי אחד הכוחות המשמעותיים ביותר בחיים המודרניים, אך היא זוכה להתעלמות. הספקנים עשויים לפקפק בהנחה זאת, לאור מספר הפעמים הרב שהנושא עולה לכותרות והמחלוקות שהוא מעורר. אחרי הכל, הקמפיין של אריזונה נגד מהגרים בלתי חוקיים, שהפך באפריל לחוק רשמי, גרר דיונים קולניים ברחבי העולם - ממלבורן ועד למדריד. אך ההגירה ניצבת גם מאחורי סיפורים חדשותיים שאינם קשורים לכאורה, זרם תת-קרקעי בנושאים מגוונים כמו אלימות במערכות החינוך והניסיונות לבודד את איראן.



אפילו אנשים שחוקרים את ההגירה למחיתם מתקשים לאמוד את היקפה. "מבחינה פוליטית, חברתית, כלכלית, תרבותית - ההגירה חובקת הכל", אמר ג'יימס הוליפילד, חוקר מדעי הפוליטיקה באוניברסיטת סאותרן מתודיסט. "לעתים קרובות אנחנו מפספסים זאת".



מה גרם לגוגל לסגור את משרדיה בסין, במקום לקבל את הצנזורה שהטילה הממשלה? גורמים רבים, ללא ספק. אך בין הסיבות שמנה סרגיי ברין, ממייסדי גוגל, היה הדיכוי ממנו סבלה משפחתו בתקופת ילדותו בברית המועצות לפני שהיגרו לארה"ב.



אחד התחומים שבהם להגירה יש השפעה אדירה, גם אם סמויה, הוא תקציב החינוך. מדענים פוליטים גילו כי יש סבירות גבוהה לכך שבוחרים לבנים יתנגדו לתוכניות תקציב במקרים שבהם נראה כי הנהנים העיקריים מהן יהיו ילדי מהגרים (בייחוד מהגרים בלתי חוקיים). התוצאה, כמובן, משפיעה על כלל הילדים, מהגרים או דור עשירי.



"כאשר יש פערים, התמיכה בטובת הכלל נחלשת", אומר דוואל מאיירס, דמוגרף באוניברסיטת דרום קליפורניה.



פרופסור מאיירס חקר את הצעה 55 - הצעת חוק מ-2004 בקליפורניה שעיקרה מכירת אג"ח בסך 12.3 מיליארד דולר כדי להקל על הצפיפות בכיתות ולשדרג בתי ספר ישנים. מעל פני השטח, מרבית המתנגדים התמקדו בהיבטים הכלכליים וטענו כי הממשלה ביזבזה כסף וצברה חובות גבוהים. אולם הזעם לגבי המהגרים הבלתי חוקיים היה, כפי שניסח זאת אחד המתנגדים, "פיל בסלון". הצפיפות בבתי הספר, הוא כתב במכתב לעיתון "ריברסייד פרס אנטרפרייז", נגרמה "אך ורק על ידי מדיניות הגבולות הפתוחים הטיפשית של ארה"ב".



מאיירס גילה כי בוחרים שסברו שהמהגרים מהווים נטל נטו, הציבו התנגדות רבה יותר להצעה, בפער של כמעט 9% לעומת אלה שסברו כי להגירה יש יתרונות. "זהו פער גדול - זה כמעט הספיק לדחות את ההצעה", הוא אמר. ההצעה עברה בסופו של דבר, ברוב דחוק.



"הניידות הגבוהה ביותר בהיסטוריה"



התיאורטיקנים לעתים מכנים את תנועת האנשים "הגל השלישי של הגלובליזציה", בעקבות תנועת הסחרותנועת המימון שהחלו במאה הקודמת. אך הסחר והמימון נעים בהתאם לנורמות גלובליות, ונמצאות בשליטת המוסדות הבינלאומיים: ארגון הסחר העולמי, הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית. בתחום ההגירה אין מוסדות מקבילים. ההיבט האישי והמסוכן ביותר של הגלובליזציה הוא זה שזוכה לרגולציה המועטה ביותר. כל מדינה קובעת את החוקים שלה (וגם מתעלמת מהם לעתים קרובות), ומחליטה מי רשאים להיכנס, לכמה זמן, ומאילו זכויות ייהנו.



בעוד הסחר והמימון הבינלאומיים הם גורמים מפריעים - יש שיטענו שלא פחות מההגירה - הם מפריעים בהיבטים פחות בולטים לעין. חולצה שיוצרה במקסיקו עשויה לעלות לעובד אמריקאי במשרתו. עובד ממקסיקו עשוי לעבור לדלת ממול, לשלוח את ילדיו לבית הספר הציבורי ולאלץ אותו לתקשר עמו בספרדית.



באו"ם מעריכים שיש 214 מיליון מהגרים ברחבי העולם - עלייה של כ-37% בשני עשורים. כמות המהגרים צמחה ב-41% באירופה וב-80% בצפון אמריקה. "כיום יש ניידות גבוהה יותר מבכל זמן אחר בהיסטוריה של העולם", אמר גארי פרימן, מדען פוליטי באוניברסיטת טקסס.



מדינות המקור המוכרות ביותר באירופה - אירלנד, איטליה, יוון, ספרד - הופכות לפתע ליעדי הגירה. באירלנד נבחר לראשונה מהגר יליד ניגריה לראשות עיר ב-2007.



המדינות המזדקנות בעולם המפותח זקוקות לידיים עובדות. אנשים במדינות עניות זקוקים למשרות, והעלייה בחוסר השוויון העולמי גורמת לכך שלמהגרים יש סיבות טובות לעבור. קשה לסגור את רשתות ההגירה. אפילו המשבר הכלכלי החמור ביותר ב-70 השנה האחרונות רק האט, ולא עצר, את צמיחת ההגירה. וכפי הנראה היא עומדת להמשיך ולגדול, הן בהיקפה והן במידת השפעתה.