שכר המינימום בישראל נמוך מאוד בהשוואה עולמית

>> בימים אלה מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק להעלאת שכר המינימום מ-3,850 שקל ל-4,600 שקל בחודש. המתנגדים להעלאה מתבססים לא אחת על השוואה בינלאומית של היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע או החציוני במשק. קריטריון זה נמצא בשימוש הן בבנק ישראל, הן במשרד האוצר, ולא פחות אהוב על כלכלני oecd.

אמנם נכון ששכר המינימום בישראל כשיעור מממוצע השכר במשק הוא גבוה בהשוואה בינלאומית. ואולם השוואה של שכר המינימום כשיעור מהשכר הממוצע או החציוני, עד כמה שהיא חשובה, אסור שתשמש כקריטריון או כמדד המכריע בהחלטה על גובה שכר המינימום, מכמה סיבות.



ראשית, בחינת שכר המינימום כשיעור מהשכר הממוצע או החציוני אינה מביאה בחשבון את אחוז העובדים המשתכרים שכר מינימום. במדינות רבות באירופה שיעור המשתכרים שכר מינימום הוא קטן מאוד. במדינות אלה רוב העובדים משתכרים מעל לשכר המינימום, כך שברמת המשק התמריץ לצאת לעבודה הוא מספיק גדול, ואין מניעה ששכר המינימום יהיה אחוז קטן יותר מהשכר הממוצע או החציוני. בישראל, לעומת זאת, שיעור המשתכרים שכר מינימום הוא גדול מאוד בהשוואה בינלאומית - כ-30%. במצב כזה, התמריץ לצאת לעבודה ברמת המשק הוא כה קטן, שאך מתבקש ששכר המינימום ייקבע דווקא על שיעור גבוה יחסית מהשכר הממוצע או החציוני.



שנית, השכר הממוצע וגם החציוני אינם מבטאים את מידת האי-שוויון במדינה. שתי מדינות בעלות שכר ממוצע זהה עשויות להיות שונות מבחינת רמת האי-שוויון. לכן, השוואה של שכר המינימום לשכר הממוצע או החציוני מסתירה מאפיינים חשובים שיש להתחשב בהם בהחלטה על גובהו של שכר המינימום. בישראל, שבה רמת האי-שוויון החברתי-כלכלי כה גדולה, ראוי ששכר המינימום יתפוס שיעור גדול יותר מהשכר הממוצע או החציוני בהשוואה למדינות אחרות.



הסיבה השלישית טמונה בעובדה שהשכר הממוצע במשק מושפע מגורמים רבים, בהם רמת הצמיחה. כך, השכר הממוצע והחציוני עשויים להשתנות בעקבות העלאת שכר המינימום, מכיוון שהעלאה מבוקרת צפויה להגדיל את הצמיחה במשק ובעקבותיה את השכר הממוצע והחציוני. ייתכן שבטווח הבינוני העלאה בשכר המינימום לא רק שלא תגדיל, אלא אף תקטין את היחס בינו לשכר הממוצע או החציוני.



בסיס נכון יותר להשוואה בינלאומית של שכר המינימום הוא השוואתו בהנחת פריון עבודה זהה. השוואה כזו ממקמת את ישראל במקום 12 מתוך 15 מדינות, כאשר במדינות המובילות גובה שכר המינימום הוא פי יותר מ-1.5 מזה הנהוג בישראל. השוואה לפי קריטריון זה מגלה תמונה הפוכה: שכר המינימום בישראל, לא רק שאינו גבוה, אלא אף נמוך יחסית למדינות המפותחות. במצב זה, העלאת שכר המינימום באופן מבוקר, באמצעות חקיקה, ותוך הפעלת הכלים המשלימים הדרושים היא אמצעי כמעט חיוני להזנקת המשק קדימה, לביסוס הכלכלה הישראלית ככלכלת חדשנות ולהבטחת תמורה הולמת לעבודה.



מובן שעל שכר המינימום לעלות בהדרגה כדי לאפשר למעסיקים להיערך בהתאם, ומתווה ההעלאה צריך להיקבע תוך שיתוף פעולה עם המגזר העסקי. ואולם מכאן ועד לטענה ששכר המינימום בישראל הוא גבוה, עוד רחוקה הדרך.



הכותבת היא בוגרת בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית וחברת התנועה החברתית לישראל