>> בנק הדואר יכול להיות וצריך להיות בנק חברתי - בנק נגיש המציע מגוון שירותים פיננסיים לאוכלוסיות שונות, במיוחד שירותי חיסכון החשובים כל כך ליצירת יציבות כלכלית בקרב אנשים מעוטי אמצעים כלכליים.
בתזכיר הצעת חוק של משרד התקשורת, מוצע כי בנק הדואר יוכל לשלם ריבית על פיקדונות הציבור ויוכל לשמש פלטפורמה לשירותים פיננסיים נוספים, כגון הענקת אשראי והפצת תוכניות פנסיה בסיסיות לטובת ציבור שלם שאינו מצליח כיום לקבל שירותים אלה.
אז האם בנק הדואר יהיה בנק חברתי? לא כל כך מהר. ברשות החברות הממשלתיות מבקשים לקדם את הפרטת בנק הדואר לידיים פרטיות למטרות משיכת רווח מתוך גישה שהעמקת השירותים הפיננסיים והרחבתם תיתכן אך ורק במודל עסקי-רווחי, שההשקעה הנדרשת לו מוערכת ב-200-300 אלף דולר. בהקשר זה נשמעת טענת רשות החברות כי המטרות החברתיות של בנק הדואר, המוצגות בתזכיר החוק, מהוות מגבלה שעשויה להכשיל את מהלך הפיכת הבנק לעסק רווחי ומופרט.
לעומת עמדה זו חשוב לבחון את האפשרות לנהל את בנק הדואר כעסק חברתי. "עסק חברתי" לשיטתו של פרופ' מוחמד יונוס, כלכלן זוכה פרס נובל לשלום מבנגלדש, הוא עסק לכל דבר הפועל למען מטרות חברתיות, אלא שהוא לא מאפשר חלוקת רווחים. הפעלת בנק הדואר במודל של עסק חברתי תתמרץ כראוי נותני שירותים פיננסיים (חברות כרטיסי אשראי, חברות ביטוח ופנסיה, ארגונים חברתיים מעניקי אשראי) לעשות שימוש בפלטפורמת בנק הדואר כדי להגיע לקהל היעד. באותה העת, שימוש במודל העסק החברתי ימנע מצב של העדפת יצירת רווח עודף וחלוקתו לטובת בעלי המניות - וזאת על חשבון השירות המיטבי ללקוחות.
בחירה במודל זה מחייבת לוותר על רעיון הפרטת בנק הדואר ולחלופין, אם יועבר הבנק לידיים פרטיות - מוטב שלידי משקיע חברתי. בחירה במודל זה תהיה בסיס ליצירת תחרות בשוק הבנקאות הריכוזי כל כך בישראל - אם השירות בבנק הדואר יהיה טוב, מגוון ובמחיר סביר.
הכותבת היא מנהלת הקליניקה ליזמות עסקית וצדק כלכלי באוניברסיטת תל אביב
בנק הדואר צריך להיות בנק חברתי
גליה פיט
6.7.2010 / 9:28