הפתרון לשכר הבכירים - פסיכולוגים בדירקטוריונים

>> אחת הבעיות הגדולות ביותר בכל ארגון היא הנטייה להיקלע למצב של חשיבה קבוצתית. הקבוצה מפעילה על חבריה לחץ להתיישר לפי קו המחשבה העיקרי, וסוגרת בכך את האפשרות לחשיבה ביקורתית. זוהי ודאי סכנה גדולה בדירקטוריונים של חברות, כאשר כולם דוחקים בחברי הדירקטוריון "לא לסבך את החיים" או "להפריע למהלך העסקים", אבל הדבר נכון גם בדיסציפלינות שלמות, כגון כלכלה.

כיום אופנתי לשבח את הכלכלן נוריאל רוביני על ראייתו את הנולד. מכיוון שהוא חבר טוב שלי, הייתי עד לבוז ולזלזול שהוא נאלץ לספוג במהלך השנים עד 2008, כאשר כלכלנים והמגזר העסקי פשוט לא רצו לשמוע את שהיה לו לומר. כולם "ידעו" שרוביני "ודאי טועה" כשהוא מראה להם שארה"ב סיגלה לעצמה מאפיינים של כלכלות מתפתחות ועברה למצב של משבר כלכלי "כי זה לא יכול להיות". חשיבת העדר הקבוצתית מנעה ממנהלי עסקים ומכלכלנים לחשוב מחוץ לקופסה.



כולנו יודעים שלא תואר שני במינהל עסקים מהרווארד או סטנפורד ולא התנסות מבריקה בשוק הנמצא בעלייה יגנו על מנהלים מפני כושר שיפוט לקוי המוביל לקטסטרופה. השאלה היא מה ניתן לעשות כדי למנוע קטסטרופות מהסוג הזה.



אנחנו צריכים ללמוד מהעובדה שכמעט כל פרויקט מורכב מנוהל כיום על ידי צוותים בינתחומיים. אנו מצפים ממהנדסים להיוועץ בגיאולוגים, במומחים למים ובגורמים רלוונטיים אחרים בבואם לקבוע את בטיחותם של בניין או גשר באזור מסוים. זה גם נכון בכל המחקרים החדשניים, החל מננו-טכנולוגיה ועד למדעי המוח הקוגניטיביים, שבהם המתמטיקאים, הפסיכולוגים הקוגניטיביים, הנוירולוגים, הביולוגים ואנשי מדעי המחשב עובדים יחדיו כדי לבנות מודלים מדויקים של מציאות מורכבת.



הכלכלה כבר למדה את הלקח הזה, וכיום היא נעה לעבר גישה בינתחומית יותר. התוצאה היא התהוותה של הכלכלה ההתנהגותית, הבוחנת מחדש את יסודותיה של תיאוריית הכלכלה באמצעות שילוב תוצאות המתקבלות מדיסציפלינות אחרות, ובעיקר הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והאבולוציונית. הכלכלה כיום מתקדמת במהירות לקראת היותה פרויקט בינתחומי. את המודל הזה יש ליישם על דירקטוריונים בארגונים גדולים, שמורכבים בדרך כלל ממנהלים המגיעים משלוש דיסציפלינות עיקריות: ניהול, כלכלה ומשפטים.



אותם מנהלים נוטים להסתכל על הנתונים הפיננסיים ועל התשקיף האסטרטגי, אך לא בודקים אם התרבות הארגונית מעודדת חשיבה ביקורתית, או אם היא מבוססת על חשיבת עדר קבוצתית. בנוסף, לחברי הדירקטוריון יש בדרך כלל זכויות מוקנות: אי-הצבעה לטובת העלאה בשכר המנכ"ל עלולה לעלות להם במחיר כבד כשיזדקקו לתמיכת החברים האחרים בחברה שלהם.



הרכב הדירקטוריונים דורש חשיבה מחדש: הם צריכים לכלול אנשים בעלי רקע במדעי החברה והרוח ולהיות רגישים לפרמטרים של התרבות הארגונית, שהוזנחו עד כה. יישום שינוי זה יתרום להתמוססות הנטייה לחשוב בשיטת העדר הקבוצתית, המובילה לא אחת להשלכות קטסטרופליות על החברה.



הכותב הוא ראש המגמה הקלינית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומרצה בכנס הדירקטורים של המי"ל