חכמים על חלשים: קצבאות ביטוח לאומי יישחקו ב-1.5%

>> חרף ההבטחות המוקדמות של ראש הממשלה, שר האוצר וצמרת משרדו, נראה כי תקציב המדינה הדו-שנתי ל-2011 ול-2012 כולל שפע של גזרות על הציבור.



במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול במשרד האוצר בקריה בתל אביב, הציגו לראשונה שר האוצר, יובל שטייניץ, מנכ"ל האוצר, חיים שני, וראש אגף התקציבים, אודי ניסן, את עיקרי התקציב לשנתיים הקרובות. במקביל העבירו אנשי האוצר את עיקרי התקציב וחוק ההסדרים לכל שרי הממשלה, לקראת הדיון בעניין בעוד שמונה ימים. שטייניץ הזהיר כי אם קברניטי המשק לא ינקטו מדיניות אחראית ומסגרת התקציב תיפרץ, גורלה של ישראל יהיה דומה לגורלן של ספרד ואירלנד.

לדברי ניסן, תקציב 2011 יסתכם ב-264.7 מיליארד שקל, גידול של 2.66% לעומת תקציב 2010, ותקציב 2012 יהיה 271.7 מיליארד שקל, גידול של 2.66% לעומת תקציב 2011. באוצר מעריכים כי המשק יצמח ב-2011 ב-3.8%, וכי הצמיחה תואץ ב-2012 ל-4%. תקרת הגירעון בתקציב בשנה הבאה תהיה 3% מהתוצר (25.9 מיליארד שקל) ובשנה שאחריה 2% מה תוצר (18.3 מיליארד שקל).



קבוצות הרכישה ייפגעו



במסגרת התקציב הדו-שנתי החדש, יועלה הבלו על ליטר דלק ב-20 אגורות ב-2011 וב-20 אגורות נוספות ב-2012. גם המס על שימוש בפחם יעלה, מהלך שצפוי להביא לעלייה במחירי החשמל ובתשומות לתעשייה.



התקציב כולל גם בשורות רעות לחברי קבוצות רכישה: המס שהן משלמות יושווה למס שמשלמים שאר רוכשי הדירות, על ידי ביטול כל הפטורים מהם נהנו הקבוצות עד כה.



עוד עולה מהתציב כי עדכון קצבאות הילדים יידחה מ-2011 ל-2012, וקצבאות הזקנה וקצבאות ביטוח לאומי אחרות יעודכנו חלקית - ב-1.5% פחות מכפי שתוכנן. לפי ניסן, בשנתיים האחרונות עלו משמעותית הוצאות הביטוח הלאומי לקצבאות וחלה ירידה בהפרשות המעסיקים, שהעבירו את המוסד מעודף לגירעון.



כדי לאזן את תקציב הביטוח הלאומי (ולמנוע הזרמת כספים מהאוצר לביטוח הלאומי) מציע האוצר עוד להעלות את הפרשות המעסיקים לביטוח הלאומי בגין עובדים בעלי שכר הגבוה מ-60% מהשכר הממוצע. מנגד מציע האוצר להפחית את תקרת ההפרשות לביטוח הלאומי לבעלי שכר גבוה בהדרגה מ-10 פעמים השכר הממוצע ב2010- לשמונה פעמים ב-2011, לשבע פעמים ב-2012 ולבסוף לחמש פעמים השכר הממוצע - כפי שהיה עד לתחילת המשבר העולמי.



עוד עולה מהתקציב כי המע"מ, שהיה אמור לרדת ל-15.5% בתחילת 2011, בהתאם להבטחה מפורשת של ראש הממשלה ושר האוצר, יוקפא בינתיים ברמה של 16%.



סעיף נוסף בתקציב נוגע לשוק התקשורת. בכוונת האוצר להכפיל את התמלוגים שמשלמות חברות בענף התקשורת לממשלה ב-2011 (מ-1% ל-2%), ולהגדיל אותם ב-25% נוספים ב-2012 (מ-2% ל-2.5%). המהלך צפוי להניב לקופת המדינה הכנסה נוספת של 400 מיליון שקל.



"אין תקציבים קלים, וגם התקציב הדו-שנתי החדש היה מורכב וקשה להכנה, אך זה התקציב הנכון והענייני ביותר שניתן להביא לעם בישראל בתנאים הנתונים", אמר שטייניץ, שהוסיף כי המעבר לתקציב דו-שנתי איפשר למשרד האוצר להכין את התקציב החדש בצורה יסודית.



צפויה מלחמה עם צה"ל



לפי תקציב 2011-2012, האוצר מבקש לקצץ את תקציב הביטחון בכל אחת מהשנתיים הקרובות ב-1.4 מיליארד שקל. במשרד האוצר טוענים כי אם הממשלה לא תתמוך בהצעה זו, יבוצע קיצוץ בהיקף של 1.4 מיליארד שקל בשנה בתקציבי משרדי החינוך, הרווחה והבריאות (על תגובת מערכת הביטחון ראו מסגרת).



לפי שטייניץ, חובה לקצץ בתקציב הביטחון, שכן תקציב זה גדל בחמש השנים האחרונות הרבה מעבר לגידול למשרדים האחרים. שטייניץ הוסיף כי מערכת הביטחון קיבלה בשנים האחרונות כ-10.65 מיליארד שקל נוספים עבור מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה.



לדברי ניסן, ראש אגף התקציבים, תקציב מערכת הביטחון נטו גדל בחמש השנים האחרונות בשיעור חסר תקדים של 24.3%. ב-2006 היה תקציב המערכת 44 מיליארד שקל, וב-2010 הגיע תקציב הביטחון ל-55 מיליארד שקל. לפי ניסן, המחיר של הגידול בתקציב הביטחון היה קיצוץ של 20%-30% בחמש השנים האחרונות בתקציבי החברה, בריאות וחינוך.



ניסן אמר כי מערכת הביטחון תיאלץ לוותר ב-2011 על 1.4 מיליארד שקל מתוך תוספת של 3.4 מיליארד שקל שהיא אמורה לקבל. לפי ניסן, 65% מתקציב הביטחון מופנה כיום לשכר, גמלאות ושיקום - ורק 35% להתעצמות ובינוי, וכי יש להגדיל בשנים הקרובות את שיעור התקציב המופנה להתעצמות. ניסן שב וטען כי מערכת הביטחון לא עומדת ביעד שקבע לה מתווה ברודט - התייעלות בהיקף של 30 מיליארד שקל תוך עשר שנים.



שמירה על יציבות



שטייניץ אמר במסיבת העיתונאים כי אתגרי המשק בשנתיים הקרובות כוללים שמירה על יציבות המערכת הפיננסית מפני זעזועים, עלייה ברמת התוצר לנפש בהשוואה עולמית, חיזוק השכבות החלשות וצמצום הפערים החברתיים.



לדבריו, למשק הישראלי כמה נקודות חוזק, כמו מסורת של רפורמות מבניות ומדיניות פיסקאלית אחראית, התמודדות מרשימה עם זעזועים, סביבה פיסקאלית תומכת צמיחה, הוצאה גבוהה על מו"פ ורמה גבוהה של הון אנושי. עם זאת, במשק הישראלי יש גם לא מעט סימני חולשה, בהן שחיקה בהון האנושי ובתעשיות עתירות הידע, הרעה בתנאי התחרותיות במרחב הגלובלי, שחיקה בחינוך ובתעסוקה, רמת שירות לקויה לאזרח ולעסקים ופערי תשתיות.



"אין צמיחה לאורך זמן בלי מדיניות פיסקאלית אחראית", אמר שטייניץ. "המטרה שלנו לצאת מהמשבר העולמי, שעדיין משתולל בעולם, כדי להניע מעגל צמיחה חדש, שיהיה מלווה בצמצום הפערים בחברה".



שני, מנכ"ל האוצר, ציין כי בתקציב החדש תינתן עדיפות לתעשיות ההיי-טק, המהוות 15% מתוצר המשק. לפי שני, המרכיב הדומיננטי בתעשיות אלה הוא ההון האנושי, ולכן התקציב החדש שם דגש מיוחד על השקעה בנקודה זו, בין השאר על ידי העלאה משמעותית של תקציב ההשכלה הגבוהה.



שני הוסיף כי האוצר מקדיש תשומת לב מיוחדת להגברת היתרון היחסי של התעשיות המייצאות, וכן למתן עדיפות לתעשייה בפריפריה. לדברי שני, בתקציב החדש הושם דגש מיוחד על שמירת גודל רצוי לממשלה, תוואי גירעון פחות, צמצום החוב הלאומי ושמירה על אמינות פיסקאלית.