הרפורמה בחיסכון הפנסיוני מתעכבת

>> היישום המלא של הרפורמה בניהול החיסכון הפנסיוני, המכונה "המודל הצ'יליאני", יידחה עד תחילת 2016 - כך החליט אתמול עודד שריג, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר. במקור תוכננה הרפורמה להיות מיושמת כבר בתחילת 2011.



הרפורמה נועדה להתאים את הסיכון בחיסכון הפנסיוני לגיל העמיתים, כך שככל שהגיל עולה הסיכון בהשקעות המתבצעות בכספי החיסכון יקטן. בכך נענה האוצר לדרישות גופים בשוק שחששו כי יישום מיידי של הרפורמה יזעזע את שוק ההון ויפגע בתפעול הכספים הפנסיוניים.

שנה אחרי שיצא האוצר עם טיוטת חוזר ליישום הרפורמה במסלולי החיסכון ארוך הטווח החל מתחילת 2011, פירסם אתמול שריג טיוטה שנייה, שמיישמת את הרפורמה בהדרגתיות שתתפרש על פני שש שנים, עד תחילת 2016. בשלב הראשון, כבר בתחילת השנה הבאה, יצטרכו הגופים המוסדיים לקבוע מודל, שלפיו ינוהלו כספי העמיתים במספר מסלולי חיסכון שיהוו מסלולי ברירת מחדל וינוהלו עם רמת סיכון שתותאם למאפיינים מסוימים של החוסך, בהם גילו.



שנה לאחר מכן יתחיל יישום הרפורמה עם החוסכים הפנסיונרים, שכבר מקבלים קצבה. שנתיים אחר כך, החל מ-2014, יצטרפו לרפורמה החוסכים המבוגרים, אלה שעברו את גיל 60. שנה אחר יצטרפו עמיתים שגילם 55 עד 60. החל מ-2016 יצורפו גם אלה שמתחת לגיל 55.



באופן כללי כל גוף מוסדי יצטרך לבנות לפחות חמישה מסלולים, שינוהלו ברמות סיכון שונות: עבור מקבלי קצבה; לחוסכים מעל גיל 60; לחוסכים בגילאי 55-60; ושני מסלולים שונים עבור חוסכים מתחת לגיל 55. ראוי לציין כי מדובר במסלולים שיהוו ברירת מחדל עבור העמיתים, ובכל מקרה לכל עמית תהיה הזכות לבקש ולהיות במסלול עם רמות סיכון אחרות, גם אם זה לא הולם את הסיכון שנקבע לו במסלול ברירת המחדל.



לדברי האוצר, הסיבה לדחייה ביישום היא רצון למנוע זעזועים בשוק ההון ולהקל תפעולית על ביצוע המהלך. זאת בשל העובדה שיישום בבת-אחת של הרפורמה היה מאלץ את הגופים בשוק להתאים את עצמם לרפורמה בזמן קצר, תוך כדי מכירה מסיבית של נכסים בסיכון גבוה, כמו מניות ואג"ח קונצרניות - דבר שעלול היה להפיל את השוק וליצור בו תנודות חזקות. בנוסף יישום של המודל יגרום לכאוס במערכות הדירוג של הבנקים וייאלץ מחיקה של חלק גדול מהיסטוריית הביצועים שנאספה עם השנים.



את הרעיון לייבא לישראל את המודל הצ'יליאני, המתאים את הסיכון בניהול ההשקעות למאפייני העמית ולגיל שלו, הגה ידין ענתבי, המפקח הקודם. זאת כתוצאה מלקחי המשבר האחרון שפרץ בשווקים ב-2008 לאחר קריסת בנק ההשקעות האמריקאי ליהמן ברדרס. באותו זמן נחתכו מחירי האג"ח והמניות בעשרות אחוזים ונגרמו הפסדים כבדים למוצרים החיסכון ארוך הטווח, עד כדי שקופות גמל סיימו את השנה בתשואות שליליות של עד 55%.