כך הפסידה לנו רונית קן במאבק בקבוצות הריכוז

>> באחרונה פורסם ב-themarker כי המפקח על הבנקים מוביל את ההתנגדות להצעה לתיקון חוק ההגבלים העסקיים בנוגע לקבוצות ריכוז. לפי הצעת החוק, בענפים שבהם שוררת תחרות מועטה ולא הוכח כי הם קרטל, תוכל רשות ההגבלים להתערב ולקבוע כללי התערבות מחייבים.

הצעת החוק שיזמה רשות ההגבלים העסקיים היא כנראה מתקדמת מאוד, אך היא דוגמה קלאסית למקרה שבו "האויב של הטוב מאוד הוא המצוין". בגלל רונית קן ורשות ההגבלים העסקיים, הציבור הפסיד במאבק נגד קבוצות הריכוז.



במקום לבזבז שנתיים על תיקון חוק קיים, הרשות היתה יכולה להשתמש בסעיף 26 בחוק ההגבלים העסקיים כדי להשיג ניצחון משמעותי בהגדלת התחרותיות. החוק הנוכחי מאפשר לרשות להכריז על קבוצת ריכוז. מהי קבוצת ריכוז? זה מקרה שבו שני גופים או יותר מחזיקים ביותר מ-50% משוק מסוים, ואין ביניהם תחרות או קיימת ביניהם תחרות מועטה בלבד.



הממונה היתה יכולה להשתמש בסמכויות שמקנה לה החוק הקיים ולהכריז על שני בנקים מבין חמשת הבנקים הגדולים בישראל כקבוצת ריכוז בענף הבנקאות, שהוא אחד הענפים במשק שבו קיימת ריכוזיות גבוהה מאוד. הכרזה כזו היתה מאפשרת להטיל פיקוח על המחירים של אותם בנקים. אין ספק כי כפי שמחירי המוצרים בבנקים נקבעים כיום על ידי בני אדם, בני אדם אחרים יוכלו לבדוק כיצד חושבו המחירים.



דרישה מקדמית כדי להכריז על קבוצת ריכוז, היא שבין שני הגופים או יותר המחזיקים ביותר מ-50% מהשוק לא מתקיימת תחרות, או מתקיימת תחרות מועטה. במקרה של ענף הבנקאות, עבודתה של הרשות נעשתה על ידי אחרים. במחקר שנערך על ידי מחלקת המחקר בפיקוח על הבנקים, נמצא כי בישראל התחרות בין הבנקים היא קטנה מאוד.



מתברר שבעבר שקלו ברשות להכריז על שני בנקים כקבוצת ריכוז. בתקופת כהונתו של דרור שטרום כממונה על הרשות, נבדק אם ניתן להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז, אך עם סיום כהונתו כנראה שהבדיקות לא המשיכו.



אם אכן המפקח על הבנקים שלח את קן לאן ששלח ("רוני חזקיהו שולח את רונית קן לעזאזל", מירב ארלוזורוב, themarker, 21.6), הרי שיש לה הזדמנות פז ליישב את החשבון עמו, מבלי לחכות להליך אישור הצעת החוק, שהיא כמעט בת שנתיים, ומי יודע כמה זמן יימשך תהליך החקיקה.



כל שקן צריכה לעשות הוא לקחת את המחקר של הפיקוח על הבנקים ולהכריז על שני בנקים כקבוצת ריכוז. זה יהיה צעד משמעותי בשיפור התחרות בתחום שידוע כי אין בו תחרות.



בנוסף לענף הבנקאות, קן היתה יכולה לפעול לצמצום הריכוזיות גם בתחום התקשורת הסלולרית. הרשות יכולה היתה לנצל את השנתיים ויותר שבוזבזו ללא תכלית בהמתנה לאישור התיקון לחוק ההגבלים העסקיים, ולערוך בדיקות כלכליות כדי לבדוק אם בענף הסלולר לא קיימת תחרות, או שהתחרות היא מועטה, ולהכריז על שלוש חברות הסלולר הגדולות כקבוצת ריכוז. מצער שהרשות והעומדת בראשה לא עשו כן.



כך בוזבז זמן יקר, וכספי הציבור המשיכו למלא את כיסיהם של בעלי המניות בחברות הסלולריות.



הכותב הוא רואה חשבון ומומחה בחשבונאות חקירתית