העליון דחה ניסיון נוסף לחשוף פרטים של גולשים אנונימיים לצורך הגשת תביעה

>> המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, חוזר וקורא למחוקק לומר את דברו בשאלה אם ניתן לחייב חברת אינטרנט לחשוף פרטי גולשים לצורך הגשת תביעה נגדם על ידי צד שלישי.

חברת ברוקר טוב, שבבעלות עידו סמואל, ביקשה מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות לחברת גוגל ישראל לחשוף פרטים של אדם שהחזיק חשבון gmail של גוגל, אשר לטענתה הפר את סימן המסחר שלה באמצעות אתר אינטרנט שהקים. בית המשפט המחוזי הורה לגוגל לחשוף את פרטי כתובת ה-ip של בעל החשבון, ועל כך הגישה גוגל ערעור לעליון, באמצעות עו"ד חגית בלייברג ממשרד גולדפרב.



השופטים ריבלין, אשר גרוניס וניל הנדל קיבלו בשבוע שעבר את הערעור. ריבלין הזכיר את פסק דינו התקדימי ממארס, שבו דחה את בקשת אדם בשם רמי מור להורות לחברת התקשורת ברק לחשוף את כתובות ה-ip של גולשים שלטענתו הוציאו דיבתו רעה, לצורך הגשת תביעת דיבה נגדם. ריבלין קבע אז כי אין כיום בחוק הישראלי אף מסגרת חוקית המאפשרת להוציא צו המורה לחשוף את זהותו של גולש אנונימי.



כעת חזר ריבלין על עמדה זו, וקבע כי על אף שבמקרה של ברוקר טוב לא מדובר בהגנה על חופש הביטוי אלא בתביעה בעניין הגנה על קניין רוחני, "אין בהבדלים אלה כדי לפתור את שאלת סמכותו של בית המשפט לתת סעד כנגד צד שלישי, שנגדו אין לנפגע העוולה כל עילת תביעה ישירה. מהבחינה המהותית, לא קיימת תביעה ללא נתבע. הכרה באפשרות לרתום את המערכת המשפטית ואת הצד השלישי לשם עריכת הליך מעין חקירתי, עוד בטרם משפט, מצריכה הסדרה חקיקתית".



ריבלין הוסיף כי לדעתו יש קושי לאפשר המצאת כתב תביעה לכתובת הדואר האלקטרוני של הנתבע, זאת בשל "הקשיים הטכנולוגיים, ובכללם הקושי לעמוד על זהותו הריאלית של המשתמש הווירטואלי", אך השאיר את העניין לבחינה עתידית.



השופט הנדל הסכים לדעתו של ריבלין, אך סייג כי בנסיבות אחרות ייתכן שהיה מאפשר לחייב את גוגל לחשוף את פרטי הגולש. "לא ברור לי שנדרש הסדר חקיקתי כדי להגיש תביעה כזאת. ייתכן שלו חברת גוגל היתה מצטרפת לתביעה - כי אז ניתן היה לברר אם מכוח הקשר בין החברה האמורה לבין gmail מוטלת חובה לחשוף את פרטי בעל הכתובת".



עוד ציין הנדל כי לדעתו תקנות סדר הדין האזרחי מאפשרות למסור כתב תביעה לכתובת הדואר האלקטרוני של מי שביצע עוולה. "לעתים, פתרונות על פי הדין הקיים מצויים אף אם מדובר במענה חלקי", הוסיף. (ע"א 1622/09)