>> ההצעה להקנות לשופטים את הסמכות להרחיק עורך דין שהפריע לדיון מאולם בית המשפט, במסגרת ההצעות לייעול ההליכים השיפוטיים הכלולות בטיוטת חוק ההסדרים, מעוררת, שלא במפתיע, תגובות נזעמות מצד עורכי הדין. זכויות חוקתיות כמו זכות הייצוג של כל אדם, הנגישות לערכאות וחופש הביטוי, נזרקות מיד לחלל האוויר, לצד דימויים מפתיעים ממגרש הכדורגל.
עו"ד יוסי בנקל ממשרד ראב"ד, מגריזו, בנקל, המתמחה בליטיגציה (תיקים המתנהלים בבית משפט) ומרבה להופיע בבתי משפט, משווה את הסמכות החדשה שרוצים להעניק לשופטים למקרה המוכר הבא: "נניח שלאחר האירוע שבו נזרקה נעל על נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, היתה לה הסמכות באותו רגע לשפוט ולהעמיד לדין ולהטיל עונש של זורק הנעל. זה לא הגיוני. הסמכות להרחיק עורך דין מהאולם היא שוות ערך לזה, כי אם השופט מגיע למסקנה שהוא לא יכול לנהל דיון כי עורך הדין מונע זאת ממנו, אז הוא יכול להפסיק את הדיון כדי שיוגש כתב אישום משמעתי או פלילי נגד עורך הדין. לא הגיוני שהשופט יגביל את אופן הייצוג של עורך הדין".
טיוטת חוק ההסדרים מציעה לתקן את סעיף 72 לחוק בתי המשפט המאפשר לשופט להוציא אדם שהפריע לדיון מאולם בית המשפט, כך שיחול גם על עורך דין שנמצא באולם במסגרת תפקידו - זאת בניגוד למצב כיום שאינו מאפשר הרחקת עורך דין. בטיוטה הוסבר כי "המציאות מלמדת כי לעתים, האיסור על הרחקתו או הענשתו של עורך דין שנמצא באולם המשפט לרגל תפקידו, משבש את מהלכו התקין של המשפט ועשוי אף להביא לקטיעתו, מבלי שיש בידי בית המשפט כלי אפקטיבי לטיפול בתופעה של התנהגות בלתי הולמת של עורך דין באולם המשפט".
לדברי עו"ד בנקל, "התיקון הזה פוגע בעצמאות ובאי-התלות של עורך הדין, ובאופן שבו הוא רואה לנכון לייצג את מרשו. קיימת סכנה שעורך הדין יצטרך לטעון טיעונים, או לחקור עדים, או לכלכל את הדרך שבה הוא מייצג את מרשו באופן שיישא חן בעיני בית המשפט. יש פה ניסיון לצמצם את עצמאות עורך הדין ואת חובתו העליונה האחת - שהיא כלפי הלקוח. יכול להיות שהכלים שיש כיום, של הגשת תלונה ללשכת עורכי הדין או הטלת הוצאות, לא מספיקים לשופטים. ואולם לא ייתכן שבית המשפט הוא זה שיקבע במסגרת אותו הליך את גבולות הייצוג של עורך הדין. מוטב לכולם שהנושא יידון ויתברר בפני פורום אחר או שופט אחר, ולא בפני אותו שופט שעל רקע התלהטות היצרים באולמו יתן החלטות שפוגעות בזכות הייצוג שהלקוח זכאי לו".
גם עו"ד אילן בומבך, שמתמחה בדיונים בבתי משפט, מתקשה להבין את ההצעה. "תיקונים כל כך מהותיים חייבים למצוא את מקומם בהליך חקיקה מסודר ולא באמצעות מה שנראה כמו מחטף", אומר בומבך. "ברגע שמרחיקים עורך דין זה דבר כל כך חמור. זה כמו להרחיק את שחקני הקבוצה היריבה ולשחק כדורגל מול שער ריק - זו המשמעות של ההצעה. למעשה השופט מקיים משפט במעמד צד אחד. זה פוגע במראית פני הצדק ובאפשרות להוציא צדק. מי יטען במצב כזה בפני בית המשפט, מי יחקור חקירה נגדית? הלקוח?".
"הרעיון הזה הוא לא פחות מאשר מזעזע. יש חשיבות עליונה לכך שלכל לקוח תהיה האפשרות לשכור את שירותיו של עורך דין שייצג אותו בפני בית המשפט. לא תמיד עורך הדין והשופט הם תמימי דעים. גם כשהשופט מתרעם על אופן ניהול ההליך, יש לו כלים רבים כדי להביע את חוסר שביעות רצונו - באמצעות פסיקת הוצאות על בעל הדין או על עורך הדין שלו, וגם באמצעות תלונה ללשכה. לא יעלה על הדעת שימנעו מהלקוח את האפשרות להיות מיוצג על ידי עורך דין שהוא סומך עליו והוא יאבד האפשרות שלו לממש את זכותו להישמע בבית המשפט".
לפני התותח - אפשר להשתמש באקדח
בניגוד לעורכי הדין, ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה בבית הספר למשפטים שבמכללה למינהל, דווקא מצדדת עקרונית בתיקון, אך סבורה כי ייתקל בהתנגדות מצד השופטים ומצד עורכי הדין, ולכן טוענת כי מקומו אינו בחוק ההסדרים.
זר-גוטמן סבורה כי "אמנם יש פה בעיה מבחינת זכות הייצוג של הלקוח, אבל באיזון בין האינטרס של זכות הייצוג שהיא זכות חוקתית, לבין האינטרס של ניהול דיון ושל תרבות הדיון - האינטרס של ניהול הדיון גובר. עד היום, העובדה ששופטים לא יכלו להוציא עורך דין מפריע מהאולם שימשה להם תירוץ לא לקבל אחריות על הנעשה באולמם. ההצעה הזו תסייע לשופטים להסדיר את ההתנהלות באולם ותגביר את המעורבות של השופטים בניהול הדיון. היא מאפשרת פתרון מהיר במקרה שעורך דין מפריע לניהול הדיון. זאת לעומת הליך של הטלת הוצאות אישיות שכרוך בפרוצדורה ארוכה ובזכות טיעון".
עם זאת מסייגת זר-גוטמן, "כדי לפגוע בזכות חוקתית צריך להוכיח שנקטת בדרך היחידה האפשרית. לא בטוח שזו הדרך היחידה. לפני שמשתמשים בתותח, יש קודם אקדח של הטלת סנקציות דיוניות אחרות על ידי השופט. ההצעה לא בדקה אם השופטים מעוניינים בכלי הזה. אם הם לא יפעילו את הסמכות הזו גם לאחר שהחוק יתוקן, הסכנה מכך לתרבות הדיון גדולה יותר, כי היא שולחת מסר לעורכי הדין: לא נעשה לכם כלום".
ראש לשכה עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, מתנגד גם הוא להכללת ההצעה בחוק ההסדרים. במכתב ששלח השבוע לשר האוצר, יובל שטיינץ, כתב כי הבקשה להכליל נושא זה בחקיקה הועלתה על ידי מנהל בתי המשפט, השופט משה גל. גיא-רון כתב כי "באחרונה הצעתי למנהל בתי המשפט כי תחת הרעיון הרע הזה, תתחייב הלשכה לטפל בהליך מזורז בסדר קדימויות גבוה בכל תלונה אתית שתוגש כנגד התנהגות של עורך הדין באולם המשפט. לא בכדי כלל המחוקק חריג ברור ומפורש לסנקציה של הרחקת אדם מאולם בית המשפט, כשאותו אדם הוא עורך דין הנמצא באולם לרגל תפקידו. ההצעה לבטל מעמד זה מעלה עיקרון מהותי וחוקתי על מזבח ההתייעלות המינהלתית".
גיא-רון הוסיף כי נושא ההתנהלות בבתי משפט ותרבות הדיון נידון בימים אלה על ידי ועדה שהוקמה על ידי נשיאת העליון דורית ביניש ועל ידי ראש הלשכה, שבראשה עומדת השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן, וכי הנושא טעון דיון מעמיק. ועדת שטרסברג-כהן ביקשה שלא להגיב לדברים בשלב זה, כל עוד לא סיימה את עבודתה.
ברק לייזר, יועץ למנהל בתי המשפט, מסר: "ההצעה לכלול את הנושא בחוק ההסדרים לא נעשתה לפי בקשת מנהל בתי המשפט אלא נבעה מהמלצה שנתן נציב תלונות הציבור על השופטים, אליעזר גולדברג. משהודיע ראש הלשכה שהוא יקיים הליך מהיר לתלונות נגד התנהגות עורכי דין באולם, אפשר לוותר על הנושא הזה בחוק ההסדרים מבחינתנו".
"להרחיק עורך דין מאולם בית המשפט זה כמו לשחק כדורגל מול שער ריק"
מאת נורית רוט
7.7.2010 / 6:59