מחוללי צמיחה

לפני מספר שבועות כתבתי מאמר ב-TheMarker בו ציינתי כי אפשר לבנות במהירות מפעל לייצור חיסונים לאנתרקס מהפטנט של המכון הביולוגי, שהצליח להמציא, כך נאמר, את חיסון האנתרקס היעיל ביותר בעולם. כמובן שמפעל זה צריך להעסיק ישראלים בלבד. פוטנציאל המכירות הנוכחי של מפעל כזה עומד על מיליארדי דולרים, וחבל על הזמן, כי בהלת האנתרקס יכולה לשכוך תוך מספר שנים. חברות פרטיות ברחבי העולם כבר החלו לעבוד ודאי על פיתוח דומה. לחילופין ניתן למכור פטנט זה לאחת מחברות התרופות הישראליות, לקבל תמלוגים בהיקפים גדולים לקופת המדינה ותנאי סף יהיה הקמת מפעל הייצור בישראל.



אמרו לי שהרעיון מאוד לא קונוונציונלי. בדיוק. אנחנו זקוקים לרעיונות לא קונוונציונליים, כמו גם קונוונציונליים, בכדי לחולל צמיחה מחודשת במשק.



זכור לי, מלימודי לתואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית, קורס שהעביר פרופ' תובל על צמיחה ומאפייניה. במיוחד אותו הסבר שלפרויקטים מחוללי צמיחה יש spilling effect, משמע, שמעבר למקומות התעסוקה והתוצר שהם יוצרים בעצמם, הם משפיעים על סביבותיהם ויוצרים תעסוקה נוספת. חברות ההיי-טק הן הדוגמה הכי טובה לכך: אלפי עו"ד, רו"ח, כלכלנים, אנשי שליחויות, מסעדנים, מלצרים, טבחים, אנשי אחזקה, אנשי שמירה, מהנדסי והנדסאי שירות, סוכני נסיעות ועוד ועוד משיגים את פרנסתם רק בגלל שעשרות אלפי מתכנתים, מהנדסים, הנדסאים, פיסיקאים, כימאים וביולוגים יוצרים מוצרים ושירותים חדשים.



להלן הצעות נוספות לממשלה או ליזמים פרטיים, עם או בלי סיוע ממשלתי, לרעיונות לא קונוונציונליים, כמו גם קונוונציונליים, כדי לחולל צמיחה במשק.



פרויקט החץ



לדעתי, יוצרי החץ צריכים לקבל פרס נובל לשלום. הם המציאו נשק מגננתי לחלוטין, שאמור להגן על אוכלוסיות שלמות מפני תוקפנות. כמעט כל סוגי הנשק שיוצרו עד כה בעולם היו למטרות התקפיות. בכלל, במובנים מסוימים מדובר בפיתוח של הסטארט אפ האולטימטיווי - משהו חדש לגמרי שכל מדינה בעולם רוצה או צריכה.



מדינת ישראל שומרת את יכולות הנשק הנ"ל בסודי סודות, ובצדק. חוץ מהאמריקאים, שהשתתפו באופן מאסיווי במימון, אף מדינה אינה יכולה לקבל את המערכת. לדעתי, על הקברניטים במשרד הביטחון לעשות מאמץ עילאי על מנת לשכנע את האמריקאים להסכים לכך שישראל תוכל למכור את המערכת למדינות ידידותיות במיוחד, דוגמת בריטניה או טורקיה, שגילו עניין גדול בחץ. כל מכירה של מערכת כזאת תספק עבודה לעשרות חברות בטחוניות בישראל.



פרויקט לב הנגב



פרויקט לב הנגב הינו פרויקט האמור, בהשקעה של מעל מיליארד דולר, להקים פארק מים ענק ולבנות בתי מלון סביבו. הוא מהווה דוגמה לפרויקט מחולל צמיחה בהיקפים גבוהים ביותר. פרויקט תיירותי פנים ארצי בעיקר, באזור שומם ליד שדה בוקר, שיכול להביא בעתיד לתעסוקה בהיקפים גדולים מאוד לנגב, עבור שכבות ביניים ושכבות נמוכות מכיוון שיציע תעסוקה בתחומי מלונאות, נופש ופנאי. אני מניח שיש לו פוטנציאל גדול מאוד להצליח, מכיוון ששעות הפנאי של האדם המודרני בעולם המערבי מצויות בעלייה מתמדת, וישראל אינה שונה.



התנגדותם של "הירוקים" לפרויקט הינה בעייתית לנוכח ההבטחות של יזמיו לשמירה על ערכי הטבע ולהשתלבות בו. הירוקים צריכים לעקוב אחר הפרויקט בעת ביצועו ולוודא שהוא עומד בהבטחותיו ולא להציב מכשולים מלכתחילה. ייתכן שבעתיד אזור זה יוכל להוות מגנט לבניית עיר סביבו.



בעיניים ממשלתיות, יש לעודד ככל הניתן את הפרויקט הזה וכל פרויקט אחר שאמור לקדם את ההתיישבות בנגב. יש להסיר מעליו מכשולים ביורוקרטיים ולקדם אותו ככל הניתן. זה לא פחות חשוב מהקטנת שיעור המס על תושבי הנגב.



עידוד עלייה



העלייה הינה מחוללת צמיחה ראשונה במעלה. ארצות הגירה מובהקות דוגמת אוסטרליה וארה"ב נהנו מצמיחה בשיעורים גבוהים ביותר בעקבות גלי המהגרים אליהן. ישראל היא הדוגמה הטובה ביותר: העלייה מרוסיה בראשית שנות התשעים העלתה את שיעורי הצמיחה בישראל באופן חד.



העלייה מרוסיה ממשיכה בקצב משביע רצון, אך על שליחי העלייה לעשות כעת את מרב המאמצים להעלות כמה שיותר מ-200 אלף יהודי ארגנטינה, מדינה שפשטה כלכלית ומוסרית את הרגל, וכן כמה שיותר מקרב 600 אלף יהודי צרפת, הסובלים מזה מספר שנים מגלי אנטישמיות בהיקפים הולכים וגדלים.



על הממשלה לבחון את תוצאות שליחיה כפי שבוחנים תוצאות בסקטור הפרטי: כמות העולים ואיכותם. על אף שישראל היא מדינת כל היהודים, יש במפורש לעודד עלייתם של אנשים צעירים וזוגות הורים לילדים. עלייתם של זקנים ונכים, עם כל הרצון הטוב, לא תיחשב להצלחה מכיוון שהיא מעמיסה עוד על מערכות הסעד של מדינת ישראל.



קניית "כחול לבן"



כל אחד מאיתנו צריך להעדיף קניית תוצרת "כחול לבן" של מוצרים במחיר ובאיכות קרובים.
בנוסף, מנכ"לי המשרדים הממשלתיים חייבים לעקוב ולוודא כי משרדיהם מעדיפים רכישות של מוצרים ושירותים תוצרת כחול לבן.



במקביל יש לבצע מעקב אחרי התחייבויות של חברות זרות שזכו בפרויקטים ממשלתיים, לקניות גומלין, כולל הטלת סנקציות. בתחום זה ייתכן שכדאי אפילו להקים גוף מפקח קטן מאד ויעיל, שתפקידו יהיה בקרה ווידוא.



קווי רחפת ימית מנתניה ואשדוד לת"א



יצירת קווי רחפת ימית לתחבורה מנתניה ואשדוד לת"א, אם ע"י הסקטור הפרטי לבדו ואם בעידוד ממשלתי, יכולה להקטין עוד את העומס מעל הכבישים העמוסים ביותר במדינה. רחפת ימית יכולה לשמש חלופה נוספת לתושבי נתניה ותושבי אשדוד, אחת הערים המתפתחות בקצב המהיר ביותר בישראל. כמובן שבנמל הנחיתה בת"א יהיה צורך בתחבורה ציבורית מפותחת דוגמת קווי אגד, דן ומוניות.



פחחות וצבע במוסכים



מדהים לשמוע שענפים אלה סובלים ממחסור חמור בכוח אדם, בהיקף של לפחות 2,000 איש. הסיבות למחסור הן עזיבתם של עובדי השטחים שעבדו בתחום, הפרופיל הלא מכובד לכאורה של עבודה כזו, והשכר הנמוך. מחסור כה חריף ודאי שיעלה בסופו של דבר את שכר העבודה בתחום זה, ואם לממשלה יד בקביעת השכר בתחום, יש להעלותו מיד, ובמקביל לעודד עול