הרגולטורים דואגים לעצמם - לא ליציבות

>> כל הרגולטורים, ללא יוצא מן הכלל, מניפים את דגל היציבות כדי לדחות על הסף את האפשרות שהממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, תיכנס בשתי רגליים יציבות לטריטוריה שלהם. הם מאיימים שאם יתנו לה את מה שהיא רוצה בחוק קבוצות ריכוז, עלולים להתמוטט בנק, חברת סלולר או חברת ביטוח. "או יציבות או תחרות" - כך הם טוענים.

אלא שמרוב עיסוק בשאלה אם יציבות חשובה יותר מתחרות או להפך, נעלמת העובדה כי מדובר במשוואה לא נכונה במהותה, והצגה של הדברים באופן זה היא מהלך פופוליסטי ומניפולטיבי.



אמנם, בקצה האופק קיים תרחיש לפיו צעדים דרסטיים להגברת התחרות עלולים לערער את יציבות החברות - אך זהו תרחיש קיצון שהסיכוי שיתממש שואף לאפס. אחרי הכל, איך יכולה דרישה לתחרות, שתוביל אולי להפחתת גובה עמלות למשקי בית בכמה עשרות שקלים בשנה, לערער יציבות של מערכת בנקאות, שהרווח המצרפי הנקי שלה ב-2009 היה 5.5 מיליארד שקל והכנסותיה מעמלות נעות סביב 12-13 מיליארד שקל בשנה בשנים האחרונות?



קן מבקשת לאשר לה בחקיקה לפעול נגד "קבוצות ריכוז" - מקבץ מצומצם של חברות הפועלות באותו תחום, כמו בנקאות, סלולר וביטוח - כדי להגביר את התחרות ביניהן לטובת הצרכן. היא מעוניינת לקבל סמכות להורות לבנק לאומי, למשל, לספק ללקוח שרוצה לעבור לבנק אחר את היסטוריית העמלות שלו בבנק, כדי להקל עליו לדרוש תנאים טובים יותר. קן גם לא תתנגד לשלב בחוק מנגנון שיאפשר קבלת החלטה משותפת עם רגולטורים אחרים, במקרה שאחד מהם יחשוב שהוראה של הרשות עלולה למוטט ענף או חברה גדולה.



העובדה שבין הבנקים קיימת תחרות עזה על עמלות לעסקים ותחרות רפה על עמלות למשקי בית, מוכיחה כי יש כאן ניצול של חולשת הצרכן, ומי שצריך להגן על הצרכן מול ענקי הקפיטליזם שלא יודעים שובע היא המדינה. אלא שכעת מתברר שיש מכנה משותף בין הרגולטורים לחברות: הראשונים לא רוצים שמישהו יכרסם בסמכויותיהם, והאחרונות רוצות לשמור על חוסר האונים של התרנגולת שמטילה עבורן ביצי זהב. כך, החברות החזקות והרווחיות במשק שולחות לחזית את הרגולטורים כדי יוציאו עבורן את הערמונים מהאש, ויטרפדו את חוק קבוצות הריכוז.



די אם נחזור לחקירת רשות ההגבלים בנושא עמלות הבנקים כדי להיזכר מה מניע את הגופים העסקיים: "לעולם תיקח", הוא הכלל הרווח אצלם. את זה מנסה קן לאזן מעט בחוק החדש, שעמיתיה מנסים לטרפד בכל דרך אפשרית.



נבחרי הציבור אמורים להגן על הציבור, לא על החברות הגדולות והרווחיות במשק. נבחר ציבור שנותן יד להמשך המצב הקיים מועל בתפקידו. יש נבחרים שמסתפקים בכותרות שהם מקבלים בתקשורת, אבל הגיע הזמן שיקומו גם נבחרים שיקחו אחריות, יגלו מנהיגות ויובילו שינוי.