"חברי הכנסת מפחדים מהמשפחות השולטות במשק"

>> "יש משפחות ששולטות במשק, בתקשורת ובחברי כנסת; חברי כנסת לא יכולים לפעול כי הם מפחדים מהמשפחות האלה" - כך טען אתמול ח"כ אמנון כהן (ש"ס), בדיון שקיימה ועדת הכלכלה של הכנסת. הוועדה דנה בהצעת חוק פרטית שהגיש כהן לצמצום כוחן של קבוצות ריכוז ולהגברת סמכויות רשות ההגבלים העסקיים.



יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר אקוניס (הליכוד), העיר כי לטייקונים ולשליחיהם יש השפעה אדירה בכנסת. "חברי הכנסת לא צריכים לפחד מהמשפחות השולטות במשק", אמר. "הלחץ שהופעל על חברי הכנסת על ידי חברות הסלולר להתנגד הפחתת דמי הקישוריות היה רב. למרות הלחצים, הודענו בתחילת מאי שהוועדה תומכת במתווה של משרד התקשורת להפחתת דמי הקישוריות".

הצעתו של כהן זהה למעשה להצעת חוק ממשלתית שנוסחה על ידי רשות ההגבלים, והתבססה על המלצות ועדת גושן, בראשות זוהר גושן, כיום יו"ר רשות ניירות ערך. לפיה הצעת החוק, הרשות תוכל להכריז כי בני אדם מעטים המחזיקים ביותר מ-50% מהשוק בענף מסוים הם קבוצת ריכוז, ולנקוט בהתאם צעדים שיגבירו את התחרות בתחום . ביום ראשון הקרוב צפויה ועדת השרים לחקיקה לדון בהצעת החוק הממשלתית.



ועדת הכלכלה קיבלה את הצעתו של כהן, שלפיה אם הממשלה לא תאשר את הצעת החוק הממשלתית בעניין קבוצות הריכוז עד אוקטובר 2010, תאשר ועדת הכלכלה את הצעת החוק הפרטית להצבעה בקריאה הראשונה - חרף התנגדות הממשלה. כהן מעריך כי במליאת הכנסת יש רוב מוחץ בעד הצעת החוק הפרטית.



קרב על סמכויות



"אם הממשלה לא תקבל הכרעה עד מושב החורף, נקדם במהירות את הצעת החוק, ויש לנו דרכים פרלמנטריות לקדמה", הבהיר אקוניס בדיון. "אני מקווה שהממשלה תעשה זאת מרצונה".



בדיון השתקפו חילוקי הדעות בין הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, המצדדת בהצעת החוק שמגדילה את כוחה, לבין נציגי בנק ישראל ומשרד התקשורת, המתנגדים לה בשל צמצום כוחם.



"היכולת להכריז על קבוצת ריכוז כבר קיימת בחוק ההגבלים הקיים, אבל אי אפשר לממש אותה", אמרה קן בדיון. "לפיכך, בחוק המוצע ניתנת לרשות ההגבלים אפשרות לשקול את שיקולי התחרות ורווחת הצרכן במקרים שבהם אין תחרות והצרכן נפגע. יש שווקים שבהם הציבור רואה עצמו נפגע ויש לטפל בהם, לכן צריך לספק לנו כלים לטפל במקרים אלה טיפול ארוך ויסודי".



גושן, שעמד בראש הוועדה שניסחה את הצעת החוק הממשלתית, הציע להכניס בה שינויים כלקחים מהמשבר הפיננסי העולמי. "לפי הצעת החוק, רשות ההגבלים תוכל לתת הוראות שמשמעותן עיצוב שונה של השוק לצורך יצירת תחרות, כאשר זכויות הצדדים ידונו בהליך של ערעור על החלטת הרשות להגבלים עסקיים", אמר גושן. "בתחומים שבהם יש רגולטורים אחרים, הצעה מתייחסת להתייעצות עמם. התוצאה המעשית היא שמכפיפים את כל השיקולים של הרגולטורים לשיקול של תחרות והממונה על ההגבלים תהיה לרגולטור-על".



לדברי גושן, בעקבות המשבר הפיננסי העולמי ב-2008 הוא שינה את עמדתו. "זה לא נכון לבצע התייעצות בין הרגולטורים לממונה על ההגבלים, כפי שהוצע בוועדה שבראשה עמדתי, אלא להשיג הסכמה בין הרגולטורים באמצעות קביעת מנגנון הכרעה", הוא אמר בדיון. גושן העלה את האפשרות שראש הממשלה הוא שיכריע בין שני רגולטורים או שרים, אך הוסיף כי "במקרה כזה הרגולטורים יעצבו את ראש הממשלה ולא להיפך".



בבנק ישראל מתנגדים



סגן המפקח על הבנקים בבנק ישראל, אור סופר, הציג את התנגדותו לקביעת מנגנון הכרעה, וטען כי הנזק שלו יהיה רב מהתועלת. "הצעת החוק יוצרת חוסר סימטריה, מכיוון שהממונה על ההגבלים תהיה מוסמכת לכתוב הוראות כשהיא פטורה מאחריות לפגיעה ביציבות", ציין סופר. "לעומת זאת, למפקח על הבנקים יש ראייה כוללת. הוא אחראי ליציבות ולתחרות וקבלת ההחלטות אצלו נעשית מתוך שיקולים רחבים יותר".



גם היועצת המשפטית של משרד התקשורת, נגה רובינשטיין, הביעה התנגדות להצעת החוק. "ההצעה מקנה סמכות בלי אחריות, והופכת את הממונה על ההגבלים לרגולטור-על לגבי כלל השווקים, ומעל משרדי ממשלה אחרים ואף מעל לממשלה", טענה רובינשטיין. "שיקול התחרות חשוב, אבל יש עוד היבטים. הנה, שר התקשורת צריך להביא בחשבון את קידום התחרות, את מדיניות הממשלה ואת טובת הציבור. כאשר משרד ממשלתי ישקול את שלושת ההיבטים האלה והרגולטור ישקול רק לפי סעיף התחרות - התוצאה תהיה שונה".



-



קבוצת ריכוז כמה חברות שאינן נמצאות בבעלות משותפת, המחזיקות ביותר מ-50% מענף מסוים ולא מתקיימת ביניהן תחרות או שקיימת תחרות מעטה