חיים לוי: הטייקונים רוצים שכר מנהלים גבוה? שישלמו מכיסם

>> שרי אריסון, עידן עופר, נוחי דנקנר ויצחק תשובה, סביר להניח, לא יאהבו את הצעתו של פרופ' חיים לוי בנוגע לסוגיית שכר הבכירים. לוי, דקאן בית הספר למינהל עסקים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים רמת גן, מציע להגביל את עלות השכר של הבכירים בחברות הציבוריות הגדולות ל-2-3 מיליון שקל בשנה. מדובר בחבילת השכר הכוללת של המנהלים - השכר, האופציות והמענקים.

"2-3 מיליון שקל זה הרבה כסף גם ככה. אם בעל השליטה רוצה לתת למנהל הבכיר שכר גבוה יותר - הוא יוכל לעשות זאת מכיסו", אומר לוי. "גם לי, כבעל מניות, צריך לדאוג, ובינתיים הציבור מממן את חגיגת השכר מכיסו".



לדברי לוי, מדובר בפתרון הקל והטוב ביותר: "הצעתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (העבודה) להגביל את השכר למקסימום פי 50 מהשכר המינימלי היא לא אפקטיבית, וזה ברור כיום. אפשר למצוא דרכים לעקוף זאת, למשל לפטר את בעלי השכר הנמוך ולקחת עובדים חיצוניים - מה שייצור עיוותים נוספים".



גם הפתרון שמציע פרופ' זהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך, לא אפקטיבי בעיני לוי: "גושן רוצה שכל חברה תדווח על סמך מה נקבע שכר הבכירים. זה בולשיט. זה לא יעזור - אז החברות ידווחו על כל מיני סיבות לשכר ושום דבר לא ישתנה".



לוי אומר כי הצבת רף בחברות הציבוריות יענה על הדאגה של יחימוביץ' להגביר את השוויון במשק: "המטרה הזאת תושג, שכן הנטל יפול על בעלי השליטה ולא על הציבור - ומצד שני, אם בעלי השליטה ישלמו למנכ"לים שכר גבוה, זה יהיה כסף שעובר ממיליארדרים למיליונרים".



לדברי לוי, אפשר לקבוע גם כי כשעלות השכר גבוהה מ-2 מיליון שקל, בעל השליטה ישלם 80% מהשכר - והחברה הציבורית את ה-20% הנותרים. בכל מקרה, מציין לוי, יש לדאוג כי ההוצאה של בעלי השליטה למנהלים מכיסם תהיה מוכרת לצורכי מס - כדי שלא יווצר מצב של כפל מס, המשולם גם על ידי בעל השליטה וגם על ידי המנהל מקבל השכר. לדבריו, מדובר ברעיון שחשוב ליישם אותו בחברות הציבוריות הגדולות, ולאו דווקא בחברות הקטנות בבורסה.



לוי אמר כי חשוב שהתוכנית תגיע להכרעתו של ראש הממשלה, ולא של פקידי האוצר, שכן, לדבריו, רבים מפקידי האוצר לשעבר עובדים כיום אצל הטייקונים בחברות הגדולות במשק, והפקידים הנוכחיים עשויים ללטוש עיניהם למשרות דומות, ולחשוש מפגיעה בטייקונים.