כישלון סולארי

>> מביש להביט על המתרחש במוסדות השלטון והרגולציה של ישראל בעיניו של זר. שנה וחצי חלפה מאז החליטה ממשלת ישראל על קביעת יעד של 10% לשילוב אנרגיות מתחדשות בסל הדלק של משק החשמל, ומאז היא עושה כל שביכולתה על מנת להכשיל יעד זה ולסרסו.

זה התחיל בקולות צורמים מצד רשות החשמל ומינהל מקרקעי ישראל, המשיך בצמצום סך המכסות הסולאריות בידי משרד התשתיות, עבר דרך השפעתם המאגית של המושבים על עמדתו הסרבנית של משרד החקלאות - ומסתכם עתה בקבורת החמור שמארגן מינהל התכנון למערכות הסולאריות הבינוניות והגדולות.



מה חושבים במשרד הפנים, שהבאת כל מערכת סולארית של מגה-ואט אחד לדיון בוועדה לשמירה על שטחים פתוחים תשרת את היעד שקבעה הממשלה? שחיוב כל תחנת כוח על קרקע חקלאית בצמידות דופן לשטח בנוי היא אמצעי ריאלי להגשמת המטרה?



למען הסר ספק, מתן עדיפות להתקנות סולאריות על גגות לפני הירידה אל הקרקע היא עמדה לגיטימית, המונעת מאידיאולוגיה שייתכן שהיא סבירה. אבל אם החליטה הממשלה את מה שהחליטה, כיצד מרשים לעצמם משרדים ממשלתיים לקדם מדיניות חלופית המפרה ביודעין את החלטתה?



ברור לכל כי יעד של 10% לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות לא יושג באמצעות פאנלים סולאריים על גגות, חיוב טורבינות רוח זעירות בהיתרי בנייה, והטלת חסמים על הסבת קרקעות לחוות רוח גדולות. אם היעד הממשלתי אינו ריאלי - שנו אותו; ואם הממשלה עומדת מאחוריו - הגיעה העת שתשוב לסורה.