>> שוק התקשורת הישראלי מעולם לא היה כל כך דינמי. בתום סערת הרכישות שפקדה את הענף בסתיו שעבר, הגיעה בקיץ הנוכחי סערה חדשה - סערת הרגולציה. לאחר שנים של הזנחה, זוכה שוק הסלולר להתייחסות הראויה לו ממשרד התקשורת. במקביל, שוק התשתיות הקוויות נמצא בתנופת השקעות לראשונה זה עשור, הרבה בזכות החלטות רגולציה שנעשו בעבר. אין אדם המזוהה יותר עם הרגולציה בשוק התקשורת הישראלי מהכלכלן פרופ' ראובן גרונאו. הוא עמד בראש שתי ועדות שקבעו את תעריפי בזק, וועדה שלישית שבחנה את מדיניות ההסדרה בשוק התקשורת.
במסגרת תפקידיו היה גרונאו הסמכות המקצועית העליונה בשוק התקשורת. במשך עשור וחצי הוא היה המגשר הלכה למעשה בין האינטרסים של החברות העסקיות בשוק לבין האינטרסים של הציבור. עתה, כאשר השוק נכנס שוב לסערה רגולטורית, שבמרכזה הקרב החם בין חברות הסלולר לבין משרד התקשורת על הפחתת דמי הקישוריות ורפורמה כוללת בענף. גרונאו מתראיין לראשונה מאז שפירסם את מסקנות הוועדה שעמד בראשה במארס 2008.
החברות טוענות שאף אחד לא בדק את ההשפעות של רפורמת הקישוריות על שוק הסלולר, יחד עם הכנסת מפעילים וירטואליים ויחד עם הכנסת מפעיל רביעי.
"ברור שבלי דמי קישוריות נמוכים, אף אחד מהמהלכים של הכנסת מפעילים חדשים לא יוכל להתממש בהצלחה. הקישוריות הן תנאי ראשון. אם שיעור הרווח של החברות היה כ-13%-15%, אז אולי אפשר היה לכנות את כניסת המפעילים החדשים צעד איום, אבל החברות הרבה יותר רווחיות. הן יכולות למחוק את כל האיומים בשנייה, זה בידיים שלהן. אם הן יעלו את מחיר זמן האוויר למגזר העסקי, ויורידו מחירים למגזר הפרטי, לא יהיה mvno (מפעילים סלולריים וירטואליים, א"ז וא"ט). אבל הן מעדיפות לא לאיים על תעריף ה-20 אגורות לדקה שמשלמת תנובה, אלא על השקל לדקה שמשלמת גברת שרה מירושלים".
בימים אלה עורך משרד התקשורת שימוע על כוונתו להפחית את דמי הקישוריות ל-4 אגורות.
"לא בדקתי את המחיר לדמי הקישוריות המוצעים, אבל חזקה על מי שקבע את המחיר שהוא השווה את דרך החישוב עם שיטת החישוב שהשתמש בה המשרד בעבר. אם שיטה זו מביאה למחיר של 4-5 אגורות, אז זה צריך להיות המחיר ויש להיצמד אליו".
לגבי טענות חברות הסלולר כי ההפחתה חדה בקישוריות תיצור כדאיות של שירותי call back ותפגע בחוסן הפיננסי של החברות, אומר גרונאו: "אין כל טעם בדיבורים על שיחות call back. אם יש מרווח גדול מדי בשוק, הוא צריך להישחק על ידי הפחתת התעריפים של החברות. לא צריך לדאוג לאיתנות הפיננסית של חברות התקשורת - הן מהחברות השמנות במשק כולו. חברות הסלולר הציגו גידול ברווח הנקי בקצב של 17% בשנה במשך השנים האחרונות. אני מדבר על החברות עצמן ולא על מצב האשראי של בעלי החברות".
אגב כך, גרונאו נזכר במאבקי קישוריות דומים מהעבר הלא כל כך רחוק: "לא מזמן הלכתי לבדוק את כל הגלגולים של נושא הקישוריות. נדרשתי לזה לראשונה ב-2000, ואז מי שהתפלפל להורדת הקישוריות היתה פרטנר הקטנה. מרבית השיחות באותה תקופה היו לטלפונים קוויים ואנחנו קבענו תעריף אחיד של 4-5 אגורות. בפרטנר נישקו לי את הידיים, עמיקם כהן הזמין אותי למטה החברה בראש העין. זה העמיד את החברה על הרגליים".
"לבחון מחדש את נושא הקישוריות"
במבט לאחור, ועדת גרונאו הצליחה בהרבה מובנים לשרטט את מבנה שוק התקשורת הישראלי. תחום השידורים הכלליים שקבעה אומצו על ידי ועדה אחרת שפעלה בתחום, ועדת מרדכי. בתחום התשתיות הקוויות, הכללים שקבעה ועדת גרונאו לייסוד שוק סיטונאי בתחום התקשורת מנוסחים על ידי ועדה נוספת שהקים משרד התקשורת ברשות אמיר חייק. בתחום הסלולר, הכללים שקבעה הוועדה, כולל הכנסת מתחרי mvno והורדת הקישוריות מיושמים על ידי משרד התקשורת. דו"ח גרונאו המפורסם, שהוגש במארס 2008, אמנם לא יושם כלשונו, אך ללא ספק השפיע על כיוון התקדמות של השוק ועל כיוון הרוח בסערה הרגולטורית שפוקדת אותו כיום.
עם פרסום ממצאי הוועדה, נשמעה ביקורת על טיפול חסר בתחום הסלולר. לראשונה, מגיב גרונאו לביקורת זו: "ביום שהתמנתה הוועדה היתה מונחת לפני משרד התקשורת עבודה של חברת הייעוץ nera בנושא הסלולר. המשרד מינה את חברת הייעוץ כדי למצוא כשלים בתחרות שוק הסלולר, אבל היא לא ממש מצאה. מסיבה זו היינו מנועים מלעסוק יותר מדי בסוגיה. כן כתבנו שאת נושא הקישוריות צריך לבחון מחדש".
עוד המליצה ועדת גרונאו להרחיב את התחרות בסלולר, בין השאר באמצעות מפעילי סלולר וירטואליים. למרות ההמלצות, שר התקשורת הקודם, אריאל אטיאס, לא קידם את הנושא, יש האומרים כי החלטתו זו היתה מעט תמוהה.
אתה כועס על השר אטיאס שלא קידם את ה-mvno?
"מה יש לכעוס? הוא עשה. אי אפשר לומר שלא עשה, והתקדם יפה מבחינה פוליטית".
בתחילת 2007 נקרא גרונאו לדגל על ידי אטיאס כדי לנתח את שוק התקשורת המשתנה, ולהמליץ כיצד ניתן לשכלל בו את התחרות. הרבה דברים השתנו מאז בשוק, ובפרספקטיבה של יותר משנתיים גרונאו מבקש לדבר על הדו"ח, הישגיו וכישלונותיו. "כשהתכנסנו, זיהינו שלוש בעיות בשוק התקשורת. הראשונה היתה הפס הרחב - זה היה פחות עניין של כיס הצרכן אלא יותר עניין של קידמה טכנולוגית. הדו"ח עוסק בהרחבה בהשקעה הנמוכה של חברות התשתית, hot ובזק, נכון לאותה תקופה, בתשתיות הקוויות בישראל, דבר שגורם לכך שישראל משתרכת מאחורי העולם המערבי בקצב רוחב הפס. בהקשר הזה מצאנו שיטה בשם אנבנדלינג (unbundling). אמרנו שאם בזק לא תלך ל-ngn ותקים רשת חדשה ומהירה, יבואו שחקני אנבנדלינג ויעשו זאת במקומה. בסופו של דבר ניצחה הדינמיקה של החיים ושל השוק. בזק הקימה ngn, וב-hot נכנס בעל בית חדש (פטריק דרהי, א"ז וא"ט) שמסוגל למנף את הפוטנציאל שיש ב-hot וכללי המשחק השתנו". עכשיו הדיון החם בשוק המקומי הוא כניסת חברת החשמל לפעילות מתחרה בבזק ו-hot בחברת תשתיות תקשורת.
"אני לא חושש מהכוח המונופליסיטי של חברת החשמל. הדבר האחרון שאדון צרפתי (יו"ר ועד חברת חשמל, מיקו צרפתי, א"ז וא"ט) צריך זה שישנאו אותו עוד יותר על זה שהוא עוצר גם את האינטרנט. ניתן לאפשר לחברת החשמל לפעול בשוק התקשורת בצורה מושכלת באמצעות חברה בת. זה איום חיובי על התעשייה שמאיץ את פעילותן של שתי השחקניות הקיימות".
"לא צריך לדאוג לחברות התקשורת - הן שמנות מספיק"
מאת אמיתי זיו ואמיר טייג
8.7.2010 / 7:00