בואו נשים את הדברים על השולחן. בסופו של דבר תהיה פשרה. שר התקשורת משה כחלון יודע את זה, הפקידים הבכירים במשרד יודעים את זה, וחברות הסלולר יודעות את זה.
ייתכן כי העלות האמיתית של דמי הקישוריות היא 4 אגורות לדקה, כפי שקבעה חברת הייעוץ NERA, שבחנה את הנושא לפי הזמנת משרד התקשורת. אך התעריף שייקבע בסופו של דבר יהיה גבוה מכך, לפחות בפעימת ההפחתה הראשונה. עתה הצדדים יושבים ומנהלים מעין משא ומתן. חברות הסלולר מביאות את המומחים מטעמן, שמצביעים על "טעויות בלתי נתפשות" במודלים הכלכליים של חברת הייעוץ ששכר משרד התקשורת. כל תיקון מייקר באגורה או שתיים את עלות דמי הקישוריות, ומכאן את התעריף שצפוי הצרכן לשלם.
כחלון אמנם מחזיק בכל הקלפים, שכן הסמכות היא שלו, אך ככל שטענות עורכי הדין המלומדים של החברות יהיו חזקות יותר - שר התקשורת ירגיש בטוח פחות ביכולת של המשרד להגן על החלטתו בבג"ץ, ולפיכך צפוי להתגמש.
השאלה כעת היא אם כחלון יתגמש או יתקפל. ברור שאם יש טעויות במודל של NERA, יש לתקן אותן. אך ברור גם כי התעריפים שמציעות חברות הסלולר אינם ריאליים לחלוטין.
כאשר מדברים בעולם המערבי על הפחתה ליורו סנט בודד, כלומר ל-5 אגורות, ברור שאין סיבה כלכלית שדמי הקישוריות בישראל יהיה גבוהים מכך. אם תיקבע סדרה של הפחתות, שבסופן דמי הקישוריות בישראל יהיו גבוהים מאשר באירופה, ניתן יהיה להגיד בוודאות כי כחלון נכנע לכוחן האימתני של חברות הסלולר.
אסור לכחלון להיכנע לחברות הסלולר
אמיר טייג
8.7.2010 / 9:20