מתנה מהמדינה

מאת עמירם כהן



כותרות העיתונים, שבישרו בתחילת השבוע על החלטות חשובות שהתקבלו בפגישת שרי האוצר והתשתיות עם ראש הממשלה על עתיד בתי הזיקוק (בז"ן) היו, מסתבר, מוקדמות מדי; דבר לא הוחלט בה מלבד הסכמות כי יש להמשיך לבחון, לפתוח במו"מ ולקבל הערכות.



קיצור פרוטקול הפגישה מעלה כי ראש הממשלה אריאל שרון, אמר לא לפיצול וכן להפרטה בבורסה; שר התשתיות, אביגדור ליברמן, אמר לא לפיצול וכן למכירה למשקיע אסטרטגי; שר האוצר, סילבן שלום, אמר שמוקדם לדבר על פיצול והפרטה, מכיוון שקודם לכן יש להסדיר את סוגיית הנכסים והפעלת החברה לאחר תום הזיכיון. לא ברור אפילו אם השרים קיבלו או דחו את המלצות ועדת החשב הכללי ניר גלעד, שקבעה כי יש לדבוק בהחלטת הפיצול כפי שהחליטה הממשלה ב-1999.



על אף שלא הוחלט דבר, הסתמנו בדיון הזה מגמות שגורמים כלכליים בממשלה הגדירו כ"מסוכנות מאוד"; בכך רמזו לעמדה שהציג ודחף ראש הממשלה, לפיה בתום הזיכיון תמכור המדינה לציבור בבורסה את מניות בז"ן.



אף כי שרון לא אמר זאת במפורש, המשתתפים בפגישה הבינו שבכוונתו לפעול למכירת כל מניות המדינה בחברה (74%). בכך תימסר השליטה בבז"ן לחברה לישראל (26%), כלומר לאחים עופר, ללא תמורה (פרמיית שליטה).



הגורמים הכלכליים מחזקים את טענתם בכך, שבתגובה לדברי ליברמן, אשר הציע בפגישה למכור את המניות למשקיע אסטרטגי, אמר שרון: "לא, להפריט בבורסה". האם רה"מ מבין הפרטה כפי שהבינו אותה ברוסיה, שם לאחר קריסת ברית המועצות הועברו נכסי המדינה לידיים פרטיות בחינם או כמעט בחינם - מוקדם לומר. ואולם בהחלט יש מקום לדאגה.



במשרד האוצר לא מייחסים חשיבות רבה לצפירת ההרגעה שנשמעה מכיוונה של החברה לישראל, לפיה התחייבה לא לרכוש מניות בז"ן בהפרטה לציבור, ותהיה מוכנה להישאר באחזקת מיעוט (26%) או אף למכור אותה בבורסה.



"משקיע חיצוני יירתע"



היועץ המשפטי לשעבר של רשות החברות, יוסי עבאדי, אומר כי קשה לו לראות משקיע חיצוני שיהיה מוכן לרכוש מהמדינה את השליטה בבז"ן, בעוד שהחברה לישראל ממשיכה להחזיק בחבילה משמעותית המקנה לה 3 דירקטורים. "משקיע חיצוני יירתע, מכיוון שהוא יודע אילו צרות צרורות יכולים לעשות בעלי אחזקות מיעוט לבעלי השליטה. אסור להפריט בבורסה ואין סיכוי למכור גרעין שליטה, לפני שמסדרים את כל העניינים עם החברה לישראל. אני לא הייתי ממליץ למדינה לקחת את הסיכון הזה ולהפריט אפילו חבילה קטנה של מניות בבורסה, לפני שסוגרים עם החברה לישראל על הכל. הפרטה בלי הסדר עלולה לעלות למדינה הרבה מאוד כסף".



עבאדי לא שולל את מסירת השליטה בבז"ן לחברה לישראל - אבל תוך תשלום של פרמיית שליטה ראויה, ולא לפני בדיקה יסודית אם קיימים משקיעים אסטרטגיים העשויים להציע הצעות במכרז. "אם יש פוטנציאל למכרז לגרעין שליטה, אפשר לעשות עסקת המרה עם החברה לישראל, למשל החלפת אחזקות בצים כדי לשחרר את בז"ן ממנה ומזכות הסירוב שלה, ולאפשר למדינה למכור את השליטה בלי הפרעה".



גם בכירים במשרד האוצר סבורים שהפרטת בז"ן בבורסה, בעוד שלחברה לישראל יש בה אחזקה משמעותית, תקשה או אף תמנע ממשקיע אסטרטגי להיכנס, ובסופו של דבר תעביר את בז"ן לידי החברה לישראל במחיר לא ראוי. "עקב חוסר שליטה אמיתי של הממשלה בבז"ן, לעתים קרובות מדי נראה כאילו החברה לישראל, עם 26% שלה, מנהלת את בתי הזיקוק", אומר בכיר במשרד האוצר. "הדירקטורים שלה מגובשים ומאוחדים, ואילו אלה של המדינה - כל אחד עושה מה שנראה לו ומצפצף על בעל הבית".



במשרד האוצר סבורים כי המגמה שהסתמנה בפגישה בלשכת שרון גם לא תקל על יכולתה של המדינה להתמקח במו"מ - לא על שווי אחזקותיה של החברה לישראל בבז"ן בתום הזיכיון ולא על התנאים לרישיון הפעלה חדש לחברת בתי הזיקוק.







בשלב זה, נראה כי עמדות הפתיחה של שני הצדדים אינן ניתנות לגישור. אלה חלוקים לחלוטין על הפרשנות לזיכיון ועל שווי נכסי בז"ן בסיומו. אף על פי כן מאמינים בשני הצדדים כי תושג פשרה, מפני שאין עניין לאף אחד מהם לגלגל את הסוגיה לבתי המשפט שבהם יימשך הדיון שנים רבות.



גרסת האוצר היא שהזיכיון מחייב את בז"ן להחזיר למדינה בלא תמורה את מתקני הזיקוק ומבנים האחרים ("המחוברים"), את הקרקעות (3,000 דונם) וגם את רישיון ההפעלה שקיבלה מהנציב העליון הבריטי לפני 70 שנה. לכן שוויה של חברת בתי הזיקוק בתום הזיכיון יהיה אפס.



בכיר במשרד האוצר: "עמדתנו היא שחברת בתי הזיקוק לא שווה בתום הזיכיון שקל אחד. יותר מזה, נוסח האמנה שחתמה החברה עם הנציב העליון (אמנת הזיכיון) קיצוני עוד יותר, וקובע שהחברה תעביר לממשלה את הנכסים והקרקעות אך לא את ההתחייבויות. המשמעות היא שהחברה נשארת בלי נכסים אבל עם התחייבויות, ולכן ערכה אינו אפס אלא שלילי. מכאן ששוויין של מניות החברה לישראל בבז"ן יהיה בספטמבר 2003 אפס שקלים.



"יותר מכך, גם מתן רישיון הפעלה חדש לחברה לאחר הזיכיון, אינו מובן מאליו. גם זה יהיה נושא במו"מ. נכון שאנחנו נשקול לתת להם להפעיל, אבל אין כאן מחויבות חוקית.



ידוע לי שהם מציגים טענות מקסימליסטיות, שאינן נסמכות על שום דבר. הסכמנו לשבת אתם מכיוון שיש אינטרס משותף לשני הצדדים כי יוסדרו הזיכיון ועתיד בז"ן.



"צריך לדעת שמדובר בנכסים ציבוריים בהיקף ענק. בבעלות בתי הזיקוק 3,000 דונם באזורי הביקוש ומתקנים ומבנים ששווים נטו (ללא הקרקע) נאמד ב-500 מיליון דולר לפחות. אני רואה סכנה בכך שרכוש זה ייפול לידי החברה לישראל בערכים נמוכים ולא סבירים".



רוזן לא מבין על מה המהומה



מנכ"ל החברה לישראל, יוסי רוזן, אינו מבין על מה המהומה; "התחייבנו לא לרכוש מניות בהפרטה ולהגדיל את אחזקותינו", הוא אומר. "הודענו שנסתפק ב-26% לאחר שבז"ן תהפוך לחברה ציבורית. בלי להתייחס לאחוזים, כל הפרטה תתרום לפעילות העסקית של בז"ן ואנחנו נברך גם על הפרטה וגם על הכנסת שותף אסטרטגי. אי אפשר להמשיך לנהל את בז"ן כמחלקה בממשלה. עד היום, לא רק שלא הפרענו אלא בדיוק להיפך. אנחנו היינו הגורם שהוביל מהל