>> ראש הממשלה בנימין נתניהו ו-29 השרים בממשלה המנופחת והבזבזנית - חלקם "שרים לענייני כלום" ו"סגני שרים לשום דבר" כפי שכינתה אותם ציפי לבני - יכולים להיות מרוצים: שלשום הם דחו את הצעות החוק להעלאת שכר המינימום; ואילו הם יקבלו בקרוב עדכון שכר של 8%.
כפי שחשף השבוע themarker, אותם שרים שמנעו תוספת של כמה מאות שקלים בחודש ממקבלי השכר הנמוך במשק, אלה שבקושי גומרים את החודש ורק רוצים לחיות בכבוד, ייהנו בעצמם מתוספת שכר חודשית נטו של 3,000 שקל, הכוללת עדכון שכר של 8% בעוד חצי שנה והענקת הטבת מס לשרים בגין השימוש ברכב הצמוד.
השרים יכולים להשמין מנחת, שכן גובה התוספת מתקרב לשכר המינימום כולו: 3,850 שקל בחודש. בשנה הקרובה יגדל שכרם בשיעור כולל של 15% (עדכון של 7% שולם להם במשכורת יוני 2010 רטרואקטיבית מינואר 2010). העדכון החודשי הכולל יסתכם ב-5,500 שקל, כמעט פי 1.5 משכר המינימום כולו.
מרגיז? תלוי את מי שואלים. רבים מהשרים מקטרים על גובה משכורתם כיום - 37,749 שקל בחודש (סכום שיגדל לפי התחזיות בינואר לכ-40,749 שקל). ואולם שכרם החודשי הוא כמעט פי עשרה מהשכר המינימום.
אף אחד לא רוצה לשלם שכר רעב לשרים. כולנו רוצים שאנשים מוכשרים ומקצועיים יישבו בממשלה. עם זאת, התנהגותם של השרים משקפת את העובדה שהם תלושים מהמציאות ומנותקים מהעם. אותה היד שהצביעה בעד אי העלאת שכר המינימום, היא היד שסופרת עוד מזומנים במשכורת החודשית.
הציבור מצפה מהשרים שייתנו דוגמה אישית: אם הם פוגעים בשכבות החלשות, שלפחות ייטלו קורה מבין עיניהם ולא יקחו לעצמם עדכוני שכר מפליגים. במקום להמתין ליוזמה של חברי כנסת הדורשת מהשרים להקפיא את שכרם, צריך לדרוש מראש הממשלה לשים קץ להעלאת שכר השרים ולהוביל החלטה להקפאתו.
כשנתניהו רוצה להעביר החלטה כלשהי הוא יודע לעשות זאת. הוא הפגין באחרונה דאגה יתרה לאלפיון העליון. לפני חודשיים וחצי הוא דפק על השולחן וכפה על שרי הליכוד להתנגד להצעת החוק שהגישו הח"כים שלי יחימוביץ' (עבודה) וחיים כץ (ליכוד) להגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות. חבל שלא פעל באותה הנחישות לצמצום פערי השכר והעוני במדינה. אם הוא רק יפנה את האנרגיה והמרץ שהשקיע בטרפוד הצעתם של יחימוביץ' וכץ להצעה להקפיא את עדכון שכר השרים - הוא יצליח ובגדול.
התנהגותו של נתניהו בסוגיה תוכיח אם הוא קשוב רק לתחינותיהם של הטייקונים המתנגדים לפגיעה בשכרם - או גם לשכבות החלשות ולציבור. אותו ציבור כבר נפגע השבוע מהמדיניות הכלכלית שמוביל נתניהו: המס על הסיגריות הועלה, ובקרוב יועלו גם המס על הדלק ומחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית.
החשש הוא שזה עוד לא הכל: אם שר האוצר, יובל שטייניץ, לא יצליח לקצץ 1.4 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, יושת הקיצוץ הזה על האזרחים באמצעות תקציבי הרווחה, החינוך, הבריאות והרשויות המקומיות. יוצא איפוא שהציבור הוא שסופג את כל הגזירות והמכות מבית מדרשו של נתניהו, בעוד ששריו לא רק חסינים מכל קיצוץ - אלא גם זוכים לתוספות שכר.
כדי למנוע את החרפה הזו צריך לדרוש מנתניהו לגלות אומץ לא רק מול החלשים, אלא גם מול שריו, ולהעלות בישיבת הממשלה בשבוע הבא שתדון בקיצוצים בתקציב גם הצעה להקפאת שכר השרים. מעניין לראות אם הוא יעשה זאת, ולא פחות מכך, מי מהשרים יתנגד להצעה.
האם נתניהו ייתן לשרים חסינות?
צבי זרחיה
9.7.2010 / 7:16