נתניהו ופרס דוחפים לתכנית חלל לאומית

השקעה של 300 מיליון שקל בשנה למשך חמש שנים בתחום החלל בישראל יכולה לשמש מנוף לעסקים ישראליים בשוק החלל האזרחי בסכום של כ-10 מיליארד דולר בשנה ואולי אף יותר - כך עולה מתוכנית החלל הישראלית, שהוגשה בימים אלה לראש הממשלה, בנימין נתניהו ולנשיא המדינה, שמעון פרס, ומהערכות מערכת הביטחון.

שוק החלל העולמי עובר תהליך אזרוח והפרטה. המהלך המשמעותי האחרון היה הפרטה של חלק מפעולות נאס"א לידי חברות מסחריות. תעשיית החלל מגלגלת כיום כ-250 מיליארד דולר בשנה וצפויה לבצע קפיצת מדרגה בשנים הבאות.

לפני כמה חודשים הטילו פרס ונתניהו על יו"ר סוכנות החלל הישראלית, יצחק בן ישראל, ומנכ"ל משרד המדע, מנחם גרינבלום, לגבש תוכנית חלל לאומית. פרס העריך כי החלל צפוי להתפתח לתחום עסקי משמעותי, וכי כדאי לנצל את היתרונות של ישראל הנגזרים מהתחום הביטחוני.

התוכנית הועברה באחרונה לנתניהו ופרס. עורכיה מקווים לשילובה בתקציב 2011-2012. "אם תקצוב החלל לא ייכנס לתקציב הנוכחי, נאבד שנתיים חשובות", אומר בן ישראל.

במערכת הביטחון ציינו באחרונה כי שוק החלל העולמי - האזרחי והביטחוני - נאמד ב-250 מיליארד דולר בשנה, וישראל יכולה להגיע לנתח של 5% ממנו. למערכת הביטחון תוכנית חלל נפרדת, מתוקצבת, המשמשת בעיקר לפיתוח לווייני תצפית וצילום, כדוגמת אופק.

תוכנית החלל הישראלית התבססה עד כה על מימון ממשלתי של כ-75 מיליון דולר בשנה, שניתן לפרויקטים ולא היה מעוגן כתקציב קבוע ולא קשור למערכת הביטחון.

תוכנית החלל הלאומית נועדה לאפשר ל-25 החברות הישראליות הפעילות בתחום, כדוגמת התעשייה האווירית, אלביט ורפאל, להרחיב את פעילותן בתחום האזרחי.

התוכנית כוללת שני שלבים המבוססים על יכולות פיתוח של התעשיות הישראליות. האחד יסתיים בתוך שלוש שנים והשני בתוך שנתיים נוספות. השלבים נגזרים מפיתוחים שהחברות יצטרכו לבצע כדי להיכנס לשוק האזרחי - לדוגמה, להעביר את צילומי הלוויין הישראלי ארוס משחור-לבן לצבע.

ישראל נחשבת לאחת משמונה המדינות בעלות יכולת שיגור לוויינים, אולם גוזרת שיעורים זניחים מהיקף השוק העולמי. "היקף מכירות תעשיית החלל של ישראל הגיע ב-2009 לכ-800 מיליון דולר בלבד", אומר בן ישראל. "אנחנו רחוקים ממיצוי הפוטנציאל".