משרד המשפטים בוחן חוקיות הכניסה של חברת החשמל לשוק התקשורת

בלעדי משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה בוחנים את החוקיות של כניסה חברת החשמל לשוק התקשורת. בשבוע שעבר ערך המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, דיון רב-משתתפים בסוגיה, שבו השתתפו נציגי משרדי התקשורת, התשתיות, האוצר והמשפטים, וכן נציגי רשות החברות הממשלתיות, הרשות להגבלים עסקיים ורשות החשמל.

הבחינה נערכת לאור טיוטת חוק ההסדרים שהציג בשבוע שעבר האוצר, הכוללת היתר לחברת החשמל להקים תשתית תקשורת נייחת בסיבים אופטיים, לצורך מתן שירותי אינטרנט וטלקום באמצעות רשת החשמל. שאלת החוקיות של הרחבת פעילות החברה למגזר נוסף עלתה בשל תיקונים שהוכנסו לחוק משק החשמל ב-2007, שהגבילו את האפשרות של החברה לפעול בתחומים החורגים מפעילות הליבה שלה. התיקונים לחוק אושרו על ידי הממשלה כאמצעי לחץ על ועד העובדים וההנהלה, במטרה לקדם תוכנית התייעלות ושינוי מבני בחברה.



למרות ההכרה כי כניסה של חברת החשמל לתחום התקשורת תתרום לתחרות בענף, חלק ממשתתפי הדיון טענו כי יש בכך סתירה לרוח החוק, ופגיעה בעמדתה הנחושה של ממשלת ישראל כנגד גרירת הרגליים לכאורה של חברת החשמל בכל הקשור לשיפור מערכיה ואיתנותה הפיננסית. בהקשר זה נטען במהלך הדיון כי יש לכרוך כל "הטבה" לכאורה שניתנת לחברת החשמל במחויבותה להליך התייעלות כלשהו.



לפי טיוטת חוק ההסדרים, חברת החשמל תפעל בענף התקשורת באמצעות חברה בת, שבה תחזיר חברת החשמל עד 49% מהמניות, לצד משקיע אסטרטגי שיחזיק ב-20% מהמניות לכל הפחות. בדיון עלתה טענה לפיה אין כל חשיבות להגבלת האחזקה, מאחר שחברת החשמל תמשיך ממילא להחזיק במשאב העיקרי של החברה המעורבת - תשתית הסיבים.



בדיון עלתה ביקורת נוספת כלפי מנגנוני הפיקוח הרופפים יחסית על פעילות החברה הבת, וכן על הסיכון שבסבסוד הצולב. בין היתר, הוצע להפריד את התשתית מחברת החשמל ולהחכירה לצד שלישי - שיקבל את רישיון התקשורת במקום חברת החשמל.



במהלך הדיון הציגו גופי הרגולציה המעורבים במהלך את עמדותיהם ואת החסמים החוקיים הצפויים אם ייושם המהלך, ועלתה השאלה אם יש בכלל מקום לשנות את מדיניות הממשלה באמצעות חוק ההסדרים. זאת, כאשר חוק משק החשמל קובע כי חברת החשמל תוכל לחרוג מעיסוק בפעולות הליבה שלה רק בתנאי שאין באישור זה כדי לפגוע בפעילותה השוטפת. ואילו טיוטת חוק ההסדרים קובעת כי חברת החשמל תידרש להזרים הון לחברה הבת החדשה - על אף מצבה הפיננסי הקשה.



באשר לשותף האסטרטגי מהמגזר הפרטי בחברה הבת החדשה, נשאל כיצד הוא ייבחר - ובידי מי. בין היתר הוצע כי המדינה היא שתקבע את הקריטריונים לצירוף השותף ואף תהיה זו שתבחר בו במכרז. הדיון הסתיים ללא קבלת החלטות. ההשגות שהועלו בו ייבדקו וילובנו בידי משרד המשפטים.