כך תימנעו מביטוח לאומי

העלאת תקרת השכר המרבי לתשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות - מכחמש פעמים השכר הממוצע במשק לכעשר פעמים השכר הממוצע במשק - הביאה לצניחה של 37% בתשלומי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות של שכירים עשירים - כך עולה מבדיקה של הביטוח הלאומי.

בביטוח הלאומי מעריכים כי השכירים העשירים - מנהלים בכירים, ששכרם החודשי עולה על פי חמישה מהשכר הממוצע במשק (כ-40 אלף שקל בחודש) - הקימו לעצמם חברות פרטיות, כדי להימנע מתשלומי המס המוגדלים, ממש כפי שקרה בעקבות העלאת התקרות הקודמת ב-2002. כך, במקום לקבל משכורת מהחברות בהן הם מועסקים, מקבלות החברות שבבעלות הבכירים תשלום עבור "שירותים", שעליהם הן מוציאותם חשבוניות. לאחר מכן מושכים הבכירים את התשלום מהחברות בצורת דיווידנד. מכיוון שמשיכת דיווידנד מחברה אינה חייבת בתשלום ביטוח לאומי, חוסכים השכירים העשירים את תשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות המוגדלים.

הממצא הזה מאכזב מאוד מבחינת המדינה, מאחר שהעלאת התקרות הפעם נעשתה כהוראת שעה בלבד. כדי להימנע ממה שקרה בעקבות ביטול התקרות ב-2002, שבעקבותיו רבבות שכירים עשירים הקימו חברות, החליט משרד האוצר הפעם כי העלאת התקרה תהיה לשנתיים בלבד (2009-2010).

עתה גם מתברר כי השכירים העשירים לא פעלו לשווא: בניגוד להבטחתו, האוצר לא חוזר ומפחית את התקרה המרבית לגביית ביטוח בריאות וביטוח לאומי לחמש פעמים השכר הממוצע, אלא מבצע הפחתה הדרגתית. התקרה תרד לשמונה פעמים השכר הממוצע ב-2011, שבע פעמים השכר הממוצע ב-2012, ורק ב-2013 תרד התקרה חזרה לחמש פעמים השכר הממוצע. בביטוח הלאומי חוששים כי הדבר יגביר את האי-אמון בהכרזת הממשלה, ויעודד שכירים נוספים להקים חברות.

לעומת זאת, באוצר סבורים כי הורדת התקרה מעשר פעמים לשמונה פעמים השכר הממוצע היא איתות חיובי ומגביר אמון, ויסייע בעצירת המגמה של הקמת חברות.